התקציבים האבודים של משרד החינוך

עיתון קו לחינוך

הדו"ח "התקציבים האבודים – ביצוע תקציב המדינה בשנים 2013-2018" נכתב על ידי המרכז להעצמת האזרח. מהדו"ח עולה כי 5% מתקציב החינוך נוצלו רק בחלקם במשך חמש השנים האחרונות. לכאורה, נתון דומה למשרדי הממשלה האחרים. בפועל, כיוון ש-75% מהתקציב מיועד למשכורות, 5% שלא נוצלו הם כחמישית מהתקציב שנותר

מאת: סיגל בן-ארצי

הדו"ח "התקציבים האבודים – ביצוע תקציב המדינה בשנים 2013-2018"* נכתב על ידי המרכז להעצמת האזרח. הדו"ח מבוסס על נתוני ניצול התקציב כפי שפורסמו על ידי משרד האוצר. הדו"ח סוקר את כל משרדי הממשלה, אך אנחנו נתרכז, מן הסתם, במשרד החינוך.
מהדו"ח עולה, ש-5% מתקציבי משרד החינוך לא מנוצלים באופן קבוע. לכאורה נראה ניצול סביר של התקציב, ואפילו לא חורג מהותית מניצול תקציבי של משרדי הממשלה אחרים. בפועל, לגבי שנת 2018, למשל, מדובר ב-2.7 מיליארד שקלים, שחזרו לאוצר. הבעיה חמורה במיוחד, אם מנתחים את הנתונים בהתחשב במבנה המיוחד של תקציב משרד החינוך, שכ-75% מתקציבו צבוע – דהיינו מנוצל למשכורות עובדי ההוראה. שאר התקציב, 25% בלבד, מיועד לפעילויות המשרד. 5% מ-25% בלבד משנה את התמונה, ומאיר אותה באור אחר. למתקשים בחישובים למיניהם – מדובר בכחמישית מהכסף הנותר לפעילויות המשרד.
תקציב משרד החינוך סובל מבעיות מתמשכות, בגלל "סנדולים" שונים, שאף שר לא העז לשנות. אחד מהם, למשל, הוא תקציב ארגוני המורים, בהיקף של מאות מיליוני שקלים בשנה – הערכה בין 200 ל-300 מיליון שקלים (ראה תקציב החינוך באתר תקציב המדינה במשרד האוצר). רק לאחרונה, למשל, פורסם בטלביזיה קמפיין פרסומי של ארגון המורים העל יסודיים, שמטרתו לגייס מורים להירשם לארגון. הקמפיין שודר בשעות השיא, היקרות ביותר, בהשתתפות שני כהן, אחת מכוכבות ארץ נהדרת. רק פרסום זה מעיד על היכולת של ארגון המורים לממן אותו.
בעיה אחרת היא 21 המכללות להוראה שמסובסדות מתקציב זה, כששליש מהמסיימים אותן נוטשים את ההוראה בשנים הראשונות לעבודתם. על פי הסכם שנחתם בין משרד החינוך עם המל"ג-ות"ת בשנת 2016, אמורות היו המכללות להוראה להצטמצם לשמונה בלבד עד שנת 2022, אלא שבפועל ההליך לא מתקדם. לצורך השוואה – בעיר ניו-יורק, שמספר תושביה דומה לשלנו, את מספר המכללות להוראה ניתן לספור על יד אחת. בנוסף קיימות אצלנו גם שש אוניברסיטאות שבהן מחלקות לחינוך, בעוד שבניו יורק אוניברסיטה אחת בלבד.
עוד בעיה היא הבזבוז ברמה הניהולית. למשל, מאות בעלי תפקידים כפולים, כמו מפקחים מיותרים; יש מפקחים של המשרד ומפקחים של המחוזות ומפקחים של הרשתות ועוד.
ובעיה משמעותית נוספת; ארגונים, תוכניות ותמיכות, המסובסדים על ידי המשרד בהיקף של כמה מיליארדים בשנה.
משרד החינוך הודיע לאחרונה על מבצע שערך לקראת סוף שנת התקציב האחרונה, שמטרתו היתה לנצל את רוב התקציב שלא נוצל. המשרד אף פרסם כי כל עובדי המשרד התגייסו ועבדו ימים כלילות בתחום זה. לכאורה – ראוי להערכה. בפועל – מי לא היה עובד קשה בעבור 2.7 מיליארד שקלים?

כיצד נוצל תקציב משרד החינוך בחמש השנים האחרונות. המשולש הכחול כהה – 13% – מעיד על ניצול יתר. התכלת – 5% – ניצול עד חצי.

למהות הדו"ח

הדו"ח מתמקד בסעיפים בהם ניצול התקציב בפועל הינו נמוך (עד 50%) לאורך חמש שנים ברציפות.  בפרט מתמקד הדו"ח בסעיפים תקציביים בהם קיים פער משמעותי, לאורך חמש שנים ברציפות, בין ניצול התקציב בפועל לבין היתרות המחויבות המדווחות על ידי משרד החינוך בסוף שנת התקציב. כלומר, סעיפים בהם לאורך מספר שנים דיווח המשרד על כספים "מחויבים" – המשוריינים לניצול בשנה העוקבת, אך מרביתם לא נוצלו הלכה למעשה לאורך שנים ולא הופנו לסעיפים תקציביים אחרים. מטרת הדו"ח היא להפנות זרקור לאותם סעיפים שתקציבם אינו מנוצל בפועל לאורך זמן, כדי שמנכ"לי משרדי הממשלה יתנהגו באופן שונה.
הדו"ח מציע לפעול באחת משתי דרכים: 1. להתאים את התכנון לביצוע: לפעול בשלב תכנון התקציב לצמצום הפערים בין התכנון וההתחייבויות לבין הניצול בפועל, ולהפנות את המשאבים שאינם מנוצלים לאורך זמן לטובת מטרות אחרות. 2. לשפר את תהליכי יישום: לפעול לאיתור קשיי היישום המונעים את ניצול התקציב לאורך זמן ולפתרון החסמים המעכבים את מימוש התקציב המתוכנן.
ראוי לציין, כי כותבי הדו"ח פנו לחלק ממשרדי הממשלה כדי לבחון את מהות הפערים התקציביים בין הקצאה לניצול, וגילו כי החסמים המרכזיים המעכבים את ניצול התקציב בפועל, הינם התארכות תהליכי התקשרות לצורך הוצאת התקציבים וכן ניצול באמצעות רשויות מקומיות או צדדים שלישיים.

התמונה החינוכית

שלושה סעיפים תקציביים במשרד החינוך לא נוצלו בכלל או רק בחלקם במשך חמש שנים והמשיכו להתגלגל משנה לשנה;
1. תקציב לתנועות נוער עולמיות, העומד על 415 אלף שקלים לא נוצל כלל ועמד על 0% ביצוע.
2. התקציב לפעילויות ויוזמות בחינוך ההתיישבותי נוצל רק ב-39%. מתוך 36 מיליון שקלים נוצלו בפועל רק 14 מיליון.
3. התקציב לפעולות של"ח במסגרת החינוך הלא פורמאלי נוצל רק ב-37%. מתוך 33 מיליון שקלים נוצלו 12 מיליון בלבד.
בסך הכל לא נוצלו באופן קבוע, מדי שנה כ-44 מיליון שקלים.
על פי תמונת תקציב משרד החינוך לשנת 2018, 55% מהתקציב נוצל במלואו, 27% נוצל מעל לחצי, 5% נוצל עד לחצי, 13% נוצל ניצול יתר.

*לדו"ח המלא


השאירו תגובה

שיתוף ב facebook
שתפו בפייסבוק
שיתוף ב twitter
שתפו בטוויטר
שיתוף ב linkedin
שתפו בלינקדאין
שיתוף ב email
שתפו במייל

עוד כתבות

הרשם/י לקבלת הניוזלטר שלנו

עקבו אחרינו