חידה; מה משותף למערכות החינוך של דרום קוריאה, פינלנד, קנדה, אסטוניה ופורטוגל?

עיתון קו לחינוך
Consulting student

רמז; כולן בחרו לבצע משהו שישראל זקוקה לו ביותר

מאת: תא"ל מיל' רם שמואלי*

בסוף חודש אוקטובר נערכה בדרום קוריאה הוועידה החצי שנתית של ארגון ה-OECD. בכנס הוצגה תוכנית החינוך של קוריאה. את עיקריה ניתן לראות בסרטון.
ארגון ה-OECD עוסק בעשור האחרון בהכנת תוכנית חינוך 2030, אליה הצטרפו רוב מדינות הארגון. ישראל הצטרפה לתוכנית בשנת 2018. אגף המו"פ של המינהל הפדגוגי מנסה להתאים עתה עקרונות להתאמת מערכת החינוך לתוכנית. ישראל נמצאת הרחק מאחורי רוב מדינות הארגון (במתמטיקה, למשל, מקום 39 מבין 70), ומרחק גדול עוד יותר מאלה שהצליחו לערוך שינויים מפליגים במערכות החינוך שלהן; פינלנד, קנדה, אסטוניה, דרום קוריאה ולאחרונה גם פורטוגל. כל המדינות שביצעו שינויים מפליגים בתחום החינוך, נאלצו לעשות אותם; כל המדינות הגיעו למשבר עמוק, שדחק בכל הדרגים לבצע טיפול שורש. נציגי ישראל, שביקרו בכנס בדרום קוריאה, לומדים את השינויים במדינות שהעזו והצליחו, ונערכים לכתיבת תוכנית מקיפה. אלא שלא די בכך.

כשהדימיון פוגש את המציאות. דרום קוריאה לדוגמה

משבר כדחף לשינוי

כל המדינות שערכו שינוי מהותי במערכות החינוך שלהן היו במצב דומה לזה שבמדינת ישראל. כל מדינה והסיפור שלה; אסטוניה שנפרדה מהגוש הקומוניסטי עם מערכת חינוך ברמה נמוכה, ידעה שהדרך שלה לשינוי משמעותי תלוי בשינוי מערכת החינוך. פינלנד, שסבלה מבעיות דומות לישראל – עם מערכת חינוך מסורבלת, הישגים נמוכים ומעמד מורה נמוך, נקטה כבר לפני 15 שנה במהלך שהפך אותה לאחת המובילות בעולם בתחום החינוך. מחוז אונטריו בקנדה סבל מפערים גדולים בין קבוצות אתניות באוכלוסייה והישגים נמוכים בלימודים. דרום קוריאה, מאידך, הצליחה להציג הישגים נאים, אלא שבמקביל עלה אחוז ההתאבדויות במדינה. בפורטוגל הייתה מערכת חינוך ריכוזית, שפעלה ללא חיבור אמיתי עם השטח. המדינה החליטה להעניק עצמאות רבה למנהלים, למורים ולתלמידים, כולל חקיקת חוק שמאפשר למנהלי בתי הספר לבחור אם להצטרף לתוכנית העצמאות החדשנית.
ישראל יכולה לראות את בעיותיה משתקפות ברוב מערכות החינוך שהוזכרו כאן. אלא שלהבדיל, כל המדינות הללו מצאו את הדרך כדי להתקדם מציון בלתי מספיק למצוין. ישראל – נשארה כיתה.

דרום קוריאה כדוגמה

בכנס בדרום קוריאה, הציגה המדינה המארחת את התוכנית להצלת מערכת החינוך שפיתחה. כמטרות העל של התוכנית נבחרו מחוייבות לחדשנות ולהתאמת מערכת החינוך למאה ה-21, והענקת רווחה נפשית לכל אנשי המערכת – מורים ותלמידים. כדי לבצע את השינוי, הוקמה קואליציה לאומית, שהתמקדה בשיתופי פעולה בין כל העוסקים במלאכת החינוך במדינה. בנוסף פותחה שפה מקצועית לביצוע השינויים ונערכו שינויים יוצאי דופן בשטח. כך לדוגמה, לצורך ריענון והתחדשות, הוחלט לנייד את המורים כל חמש שנים למוסד חינוכי אחר. דוגמה נוספת; נקבע כי במשך חודש בשנה ינהלו התלמידים את הלימודים בבית הספר.
הדיונים בוועידת ה-OECD התמקדו בסוגייה איך לחבר תוכן חדשני עם פדגוגיה חדשנית ולהתאים הערכה רלבנטית. בוועידה אף נודע כי מדינות השואפות לחדשנות בחינוך, מקימות עתה מועצות לאומיות לחינוך, בסמוך למשרדי ראש הממשלה או משרד החינוך. תהליך שכזה מתרחש עתה ביפן ובסקוטלנד.

אולי מהשטח תגיע הישועה

גם ישראל נמצאת עתה על סף משבר עמוק. בישיבת העבודה האחרונה של הקבינט הציבורי לחינוך, שהוקם בישראל לפני כחצי שנה, הוגדרו התחומים הדורשים טיפול מיידי במערכת החינוך בישראל והוצגו כנורות אזהרה;
1. האלימות הגואה בחברה הישראלית בכלל ובמערכת החינוך בפרט.
2. פערים גדולים בין שכבות האוכלוסייה.
3. השקעה מועטה בגיל הרך.
4. מעמד המורה הנמוך, שמונע מכוח אדם איכותי להגיע להוראה.
5. הישגים נמוכים יחסית לעולם במדעים, מתמטיקה ואנגלית, וגם אחוז מצוינות נמוך יחסית לעולם.
6. בעיות רבות בדרג מנהלי בתי הספר, הכולל אמון נמוך מאוד של המערכת במנהלים ולהפך.
7. פריון עבודה נמוך יחסית למדינות ה-OECD.
8. מיומנויות המאה ה-21 – המערכת מוצפת בבחינות בגרות במקום לעסוק במיומנויות רלוונטיות לעתיד.

ספר העשור

לאחרונה הציע הקבינט להכין את "ספר תוכנית העשור לחינוך בישראל". מטרת הספר היא לשרת את הממשלה הבאה ואת משרד החינוך בשלבי התכנון של תוכנית חינוך 2030. בכתיבת הספר יטלו חלק כל הארגונים החברים בקבינט הציבורי לחינוך. כוונת הקבינט היא לשרטט את תמונת העתיד של החינוך בישראל ולהמליץ על הפעולות הנדרשות להשגתה. בקבינט הציבורי לחינוך משתתפים עתה נציגים מכל המערכת; האקדמיה, השלטון המקומי, ראשי מגזרים במשק, ארגוני המורים והמנהלים, ראשי מכוני מחקר והכשרה, הנהגת ארגוני ההורים והתלמידים, מנכ"לי רשתות חינוך, עמותות וארגוני חינוך למיניהם, ראשי הסטודנטים, המכינות, ארגוני הנוער ועוד.

*תא"ל מיל' רם שמואלי נמנה על מקימי הקבינט הציבורי לחינוך. שמואלי נסע כחבר הקבינט לוועידת ה-OECD בקוריאה.

השאירו תגובה

שיתוף ב facebook
שתפו בפייסבוק
שיתוף ב twitter
שתפו בטוויטר
שיתוף ב linkedin
שתפו בלינקדאין
שיתוף ב email
שתפו במייל

עוד כתבות

הרשם/י לקבלת הניוזלטר שלנו

עקבו אחרינו