חינוך לערכים; מטרה חשובה או מהות זניחה?

עיתון קו לחינוך

המחקר כיצד מחנכים לערכים בישראל משמש בסיס לעבודת מומחים מצוות היוזמה – מרכז לידע ומחקר בחינוך מבית האקדמיה למדעים. המחקר מעלה שאלות חשובות בתחום החינוך לערכים, שעד כה מערכת החינוך התעלמה מהן

מאת: אילה ולודבסקי-יובל וד"ר נירית טופול*

חינוך לערכים בישראל מוצג כמטרה מרכזית של מערכת החינוך. הוא הוגדר כבר כחלק מחוק חינוך ממלכתי תשי"ג 1953, וקיים בתוכנית הרב שנתית העדכנית של משרד החינוך. אלא שבחינה של המתרחש בפועל בתחום החינוך לערכים מגלה עד כמה התחום מורכב וטעון. מחקר בנושא "כיצד מחנכים לערכים בישראל?" מאת שרי אלפי־ניסן, הוגש כחומר רקע לוועדת מומחים לחינוך לערכים ביוזמה – מרכז לידע ולמחקר בחינוך בנושא חינוך לערכים, מבית האקדמיה למדעים. מטרת הוועדה היא לבחון את יישום החינוך לערכים במערכת החינוך בפועל. הוועדה תגיש את מסקנותיה בסתיו 2021. בעבודתה מסתמכת הוועדה על ועדות מומחים קודמות; הראשונה זיהתה כי מערכת המדידה וההערכה של המשרד עשירה יותר בתחומים הנוגעים להישגים לימודיים ואקלים בית ספרי ופחות בתחום החינוך הערכי. השנייה התוותה את הנושאים הערכיים החשובים לקיום משותף בישראל.

שאלת יסוד

אחת משאלות המחקר הייתה כיצד עוברים מסרים ערכיים שנקבעו במטה משרד החינוך בצינורות של מערכת החינוך עד שהם מגיעים אל תלמידי בתי-הספר. התשובות היו כי דרכי ההעברה של מסרים ערכיים במערכת החינוך אינן ליניאריות, וכי ערכים עוברים דרך מגוון שחקנים רבי־עוצמה במטה ובשדה, וזוכים לפרשנויות ולשינויים. התפיסות האידאולוגיות של השחקנים בשדה החינוכי ויכולת ההשפעה שלהם, משתקפים באופן הטמעתם של הערכים בבתי הספר.

איש איש ותפיסתו

השחקן המוביל בחינוך הערכי הוא משרד החינוך. עליו נמנים שר החינוך ואגפי המשרד השונים, כמו מנהל חברה ונוער, שפ"י, אגף א' לחינוך יסודי, המזכירות הפדגוגית והפיקוח על החינוך ערכי. אלא שבין האגפים השונים אין תאום, מה שגורם לכתיבתן וליישומן של תוכניות שונות, שאין ביניהן בהכרח חוט מקשר. כמו כן עולה, כי ישנם גם מאבקים פוליטיים בין האגפים בנושא החינוך הערכי ותחומי אחריותם בנושא זה. 
גם לרשויות המקומיות תפקיד חשוב בתחום. לא אחת משפיעה הרשות על הערכים המועברים בבתי הספר שבתחומה. הרשויות, בייחוד החזקות שבהן, משמשות מעין רגולטור נוסף בכל הקשור לסינון ולתיעדוף של תוכניות במיקור חוץ.
למנהלי בתי הספר יכולת ניכרת להטמיע את תפיסתם הערכית. אומנם הם כפופים לתכנים הערכיים שמאשר משרד החינוך, אך המינונים והדגשים נתונים להחלטתם.
מידת השפעתן של היועצות החינוכיות והרכזות החברתיות על החינוך הערכי בבתי הספר משתנה על פי מעמדן ומידת החשיבות שמקנה ההנהלה לחינוך לערכים.
החינוך הערכי תלוי רבות בערכי המורים, באמונותיהם, בעמדותיהם, באישיותם וברצונם לנהל שיח ערכי בכיתה.
הורי התלמידים גם הם גורם משמעותי באופן הטמעתם של תכנים ערכיים בבתי הספר. לעיתים יש פער אידאולוגי בין התפיסה הערכית של מנהל בית הספר לתפיסה של התלמידים והוריהם, ולא פעם ההורים מוחים והרשות המקומית מתערבת.
תלמידי תיכון חשים כי החינוך לערכים במרחב הבית ספרי העל יסודי הינו מינורי. המחקר מעלה את המתח המתקיים במרחב בית הספר בין חינוך לערכים ובין חינוך להישגים. מיקור החוץ הוא כלי בעל משקל רב בחינוך לערכים בבתי הספר, שכן הוא מאפשר לשר החינוך ולרשויות המקומיות להנחיל ערכים על ידי מימון תוכניות התואמות את תפיסת עולמם. עם זאת, מנהלי בתי ספר שידם משגת, יכולים לעקוף את רצון המשרד או הרשות ולממן תכנים התואמים את השקפת עולמם.

על טלפון שבור ואור בקצה המנהרה

המחקר בחן שלושה מנגנונים מרכזיים דרכם מועבר החינוך לערכים בחינוך העל יסודי – שיעורי חינוך, תוכנית מעורבות חברתיתה ושאלות עמ"ר (ערכים, מעורבות, רלוונטיות)  בבחינות הבגרות.
בשל מורכבות המערכת, לא פעם מסרים הנהגים במטה מגיעים אל התלמידים כמו ב"טלפון שבור" ומשנים בדרך את אופיים. למשל התכנים אשר נוצרים על ידי מנהל חברה ונוער עבור שיעורי חינוך, מועברים בשדה באופן חלקי בלבד. לעיתים התכנים אינם מגיעים מהרכזת החברתית אל המורים בבית הספר, ולעיתים המורים בוחרים שלא להיעזר בחומרים. כמו כן, שיעורי החינוך לעיתים כלל אינם עוסקים בנושאים ערכיים ואף מומרים לשיעורי הכנה לבגרות.
דוגמה נוספת ל"טלפון השבור" היא התוכנית להתפתחות אישית ולמעורבות חברתית, שפותחה במנהל חברה ונוער. זוהי תוכנית חובה וההשתתפות בה היא תנאי לקבלת תעודת בגרות. ישנו פער בין חזונם של יוצרי התוכנית ובין התגלמותה בפועל בבתי הספר. המורים המחנכים אינם מעורבים מספיק בתוכנית ולא נוצר שיח רפלקטיבי סביב ערך ההתנדבות או סביב הקשר בין התפתחות אישית ובין מעורבות חברתית, כפי שתוכנן. לעתים קיימים קשיים בשדה במימוש ההתנדבות. למשל, מחסור במקומות התנדבות. לעתים קיימת תופעה של דיווחים כוזבים של תלמידים על התנדבותם.
לצד דוגמאות אלו, נראה כי שאלות עמ"ר יכולות להיות פתרון יצירתי ואפקטיבי, המאפשר לשלב חינוך לערכים כחלק מהכנה למבחני הבגרות. שאלות עמ"ר מחייבות את התלמידים, כמו גם את המורים, ליישם שיח ערכי וחשיבה ביקורתית, תוך הפנמת ידע ודיון באירועים היסטוריים או אקטואליים. כיום שאלות אלו מהוות חלק מזערי מבחינת הבגרות. אם חלקן יתרחב בעתיד,  יש סיכוי ששיח ערכי יהווה חלק משמעותי מההכנה של התלמידים להצלחה בבחינות הבגרות.

ערכים? למה מתכוונים?

למרות שהמחקר התמקד בדרכי העברה של ערכים, מרואיינים רבים התייחסו לבחירת הערכים אליהם מחנכים ואף לשאלת הצורך בהגדרה מערכתית של אותם הערכים. "המגזר הדתי לאומי למשל," אמרה מורה ותיקה, "לא מציין בטקסים את יום רבין, שמבחינתנו, אנשי החינוך הממלכתי, הוא יום משמעותי וחשוב".
מורה אחר מספר; "תלמיד ערבי שבא ואומר לי שהוא לא מגיע ביום הזיכרון לבית ספר, אני אומר לו אל תגיע. אני מבין שיש משהו בזהות התרבותית והלאומית שלו, שלא מתחבר פה. אבל אם הוא בא ואומר לי אני לא מגיע ביום השואה, אני אומר לו אתה מגיע".
ניכר כי אין כיום סט ערכים תחום ומוסכם המקודם ומוטמע במסגרת מערכת החינוך הישראלית בכללותה. הערכים המרכזיים המתקיימים כיום, על-פי משתתפי המחקר, נחלקים לשתי קבוצות מרכזיות: ערכים אוניברסליים, הכוללים ערכים הומניסטיים ודמוקרטיים, וערכים לאומיים, ציוניים ודתיים. השחקנים השונים בשדה החינוכי מקדמים את הערכים אותם הם מזהים כחשובים וכך נוצרת שונות גדולה בין הערכים המוטמעים במקומות שונים בארץ. לאור המגוון האנושי והתרבותי המאפיין את ישראל, שונות זו היא צפויה ומובנת. עם זאת, יש צורך לדון במידת החשיבות להנחלת ערכי בסיס באופן אחיד, שעליהם ניתן להוסיף ערכים על פי צרכים תרבותיים ותפיסות העולם של הקהילות בהן פועלים בתי הספר.

*הכותבות נמנות על צוות היוזמה – מרכז לידע ומחקר בחינוך. ד"ר נירית טופול היא מרכזת הוועדה לחינוך לערכים. קוראי קו לחינוך מוזמנים לפנות לוועדה ולשתף בנושא חינוך לערכים.

השאירו תגובה

שיתוף ב facebook
שתפו בפייסבוק
שיתוף ב twitter
שתפו בטוויטר
שיתוף ב linkedin
שתפו בלינקדאין
שיתוף ב email
שתפו במייל

עוד כתבות

הרשם/י לקבלת הניוזלטר שלנו

עקבו אחרינו