חלונות זמן: לייצר זמן איכות למה שחשוב

עיתון קו לחינוך

ללמד את הילדים ארגון זמן מהו. באמצעות הספרון שלפניכם אפשר להתחיל כבר בגיל הצעיר

מאת: עידית נעמן

ניהול הזמן הוא אחד הנושאים שמעסיק את כולנו. לפעמים הוא בורח לנו בין האצבעות ומשאיר אחריו תחושה מעיקה של פספוס, ולפעמים נראה כאילו הוא לא זז וכל דקה נמשכת כמו נצח. אבל האמת היא שבכל יממה יש לנו בדיוק 24 שעות, שהן 1,440 דקות, שהן 86,400 שניות, שהן המון הזדמנויות למשפטים, כמו: "אבל אמא… לא רוצה ללכת… עוד לא הספקתי כלום…", או לאחרים, כמו: "אוף, אמא, משעמם לי… מתי הולכים?"… ואיך מתמודדים?

אחת הדרכים הפשוטות והיעילות ביותר להתמודד בהצלחה עם התחושות המשתנות כלפי הזמן, החל בתחושת הפספוס ועד לתחושת התקיעות וכל מה שביניהן, היא להעביר את האחריות להתנהלות בזמן אל הילדים, וללמד אותם לייצר את הזמן לדברים שחשובים להם, בעזרת "חלונות זמן".

מה פירוש "חלונות זמן" ובשביל מה צריך אותם?
חלונות זמן הם כלי פרקטי, שנועד לתחום את הזמן שעומד לרשותנו במקטעי פעילות. החלונות ממוקדים סביב נושאים דומים או קשורים, על בסיס קבוע או משתנה, לפי הצורך. למשל: חלון זמן ללמידה ושיעורי בית, חלון זמן ליצירה ומשחק, או חלון זמן לסידור החדר, אולי פעם בשבוע.

איך זה עובד?
סוד האפקטיביות של השימוש בחלונות זמן הוא לסגור זמן יומן לכל חלון. לא לסמוך על הזיכרון. לא להגיד "יהיה בסדר". פשוט לקחת את היומן ליד, לצבוע בצבעים שונים את החלון המיועד לכל משימה, ולרשום בגדול מה המשימה, כמו שאומר הנסיך הקטן: "למען ייחרט הדבר בלבכם".
כשיש לנו חלון – נרשום את פרטי המשימה ברשימה נפרדת, כזאת שנוכל למחוק ממנה פריטים או להוסיף לה פריטים, על פי הצורך.
למשל: נניח שהילד מכין שיעורים במסגרת חלון הזמן המיועד ללמידה, והוא נזכר שהמורה אמרה שצריך להביא לכיתה טושים צבעוניים. כל מה שעליו לעשות זה לרשום "טושים צבעוניים" ברשימה של חלון הזמן המיועד לקניות, ואז להוריד את העניין מהראש ולחזור ללימודים בראש שקט.      

כמה זמן נכון להקצות לכל חלון זמן?
תלוי במשימות ותלוי בגיל הילד. הקונספט האידיאלי של חלון זמן הוא 50 דקות של פעילות ממוקדת. לאחריה – 10 דקות של רגיעה, חידוש אנרגיה והתכווננות לחלון הזמן הבא. במידת הצורך, אפשר להקצות לנושא מסוים שני חלונות זמן ברצף.
ככל שהילדים קטנים יותר או שיכולת הריכוז שלהם נמוכה יותר – מומלץ לקצר את חלונות הזמן ולהאריך את משכי ההפוגות ביניהם.

בשימוש נכון – חלונות זמן מחוללים קסמים
חלונות זמן מונעים תחושת הצפה, מעלים משמעותית את יכולת המיקוד, ומאפשרים להתנתק מהסחות דעת. כך הזמן מנוצל בצורה מיטבית. החלונות מפתחים את הסבלנות, מקנים תחושת רוגע ושליטה, ואפילו עוזרים לתכנן משימות ארוכות טווח ולהתקדם בהן חלון-אחר-חלון.

יצירת מיקוד
הצורך להיות כל הזמן זמינים ולהרגיש שאנחנו "בעניינים" מייצר לנו בראש המון רעש רקע. הרעש מלווה אותנו כל הזמן, יחד עם החשש מהחמצה.
אחד הדברים היפים בחלונות זמן הוא הצבעוניות של הכותרות; כשאנחנו רואים אותן מולנו, הם עוזרים לנו ליצור סדר ושכל בדברים, ומרגיעים את הרעש. אנחנו לא רק  "חושבים" שיש לכל דבר זמן ומקום – אנחנו רואים את זה בעיניים. נזכרנו במשהו? מתחשק לנו משהו? מוסיפים אותו לרשימת המשימות של חלון קיים או פותחים לו חלון חדש, וחוזרים להתמקד במשימה שלפנינו.

מניעת הצפה
ילדים, וגם ומבוגרים רבים, נוטים לחשוב, שג'ינגול בין משימות צורך יותר משאבים, כמו אנרגיה מיותרת ואפילו בזבוז זמן במעבר ממשימה למשימה. החשש שהוא עלול להוביל בסופו של דבר לתחושת הצפה עקב הניסיון להספיק הכל בעת ובעונה אחת. אלא שלא כך; חלונות זמן מאפשרים לילדים להיות בנוכחות מלאה בעשייה מסוימת וכך להימנע או להקטין משמעותית את ההצפה שמלווה חשיפה להמון גירויים בכל רגע נתון. כדי לעזור למוח להתאפס, אפשר לומר לעצמנו בקול רם מה המשימה שבה אנחנו הולכים לטפל עכשיו.

נטרול קפיצות מדבר לדבר
כל פעילות פותחת במוח מעגל חשמלי, ששואף להיסגר ולדעת שהמשימה הושלמה. כשהמשימה מסתיימת, מופרש במוח דופמין, שמספק לנו תחושת הישג מתגמלת. מאידך, כאשר קופצים מדבר לדבר, המעגלים נפתחים אבל לא נסגרים. כך מתרחשת הפרעת קשב.
חלונות זמן, שמגדירים משימה אחת בכל זמן נתון, מאפשרים לנטרל את הקפיצות, ומאפשרים למוח לסגור את מעגל הקשב, לפני המעבר לדבר הבא; צץ לנו פתאם רעיון מבריק? נרשום אותו על פתק בצד. צץ משהו שיש לטפל בו במיידי? גם כאן, כדאי לתאם ציפיות מול המוח, ולומר לעצמנו בקול רם, למשל: "אני הולכת להראות לאמא איפה שמתי את הספר ומיד חוזרת למשימה…".

פיתוח סבלנות   
לכל אחד יש משימות שחשוב שיקרו. לעתים מדובר במשימות ארוכות טווח שדורשות יותר משעה-שעתיים, ולעתים משהו שחשוב במיוחד.למען משימות כאלו ניתן לגייס חלונות זהב. תפקידם להבטיח שנסגור את הפנאי הדרוש או שנתקדם בצעדים קטנים ועקביים לאורך זמן, עד שיצטברו לתוצאה משמעותית. החכם הסיני לאו דזה כבר אמר: "כל מהלך של מאה מילין מתחיל בצעד אחד". הדרך לשם היא הזדמנות להתאמן על טיפוח סבלנות ואורך רוח, ולהרגיע את הדחף לעשות הכל – כאן, עכשיו ומיד. זו הדרך ללמוד לקחת את הזמן ולתת לדברים פשוט לקרות.

בשורה התחתונה
אפשר לפתוח חלונות זמן לכל דבר ולכל משימה: שגרת בקר ושגרת ערב, משחק ויצירה, שעת קריאה ומנוחה, זמן אוכל, זמן חברים, חוגים ופעילות. אפשר גם לגייס את החלונות למשימות כמו תקשורת, קניות, משפחה, סבא-סבתא, למידה ושיעורי בית, העשרה, טיפול או טיול, סדר וניקיון. בקיצור, כל מה שחשוב לנו שיקרה, כשחשוב לנו שהוא יקרה – אפשר ואפילו צריך להכניס לחלון זמן ולשבץ אותו ביומן. כך נאפשר לעצמנו ולילדים שאתנו, להתנהל בצורה הרבה יותר מתוכננת, ממוקדת ויעילה, וליהנות מתחושה טובה יותר של סיפוק, שליטה ומסוגלות.

רות והחתול שרצה להספיק יותר
איך לנצל את הזמן טוב יותר בעזרת חלונות זמן? איך להספיק יותר ממה שרוצים?
זה הנושא שבו עוסק ספר העצמה חדש לילדים, שכתבה עידית נעמן.
עידית היא מאמנת לשינוי הרגלים ואפקטיביות וסבתא נלהבת.
הספר כתוב בחרוזים ומלווה באיורים ססגוניים.
הספר מנגיש לילדים כישורי חיים שיאפשרו להם להתנהל בצורה יעילה יותר בזמן.  
את הספר ניתן לרכוש דרך המחברת.

השאירו תגובה

שיתוף ב facebook
שתפו בפייסבוק
שיתוף ב twitter
שתפו בטוויטר
שיתוף ב linkedin
שתפו בלינקדאין
שיתוף ב email
שתפו במייל

עוד כתבות

הרשם/י לקבלת הניוזלטר שלנו

עקבו אחרינו