לדמותו של המורה הטוב

עיתון קו לחינוך
School kids raising hands in elementary school class

מזה שנים נערכת תחרות "המורה של המדינה" על ידי העיתון ידיעות אחרונות והסתדרות המורים. האם יש דבר כזה המורה של המדינה? המורה הכי טוב? ומה בכלל מאפיין מורה טוב? לכבוד יום המורה, שיתקיים בקרוב, בחרנו לעסוק בסוגייה זו

מאת; סיגל בן ארצי

לכבוד יום המורה, שיתקיים בקרוב, בחרנו לעסוק בשאלה מיהו המורה הטוב ומה מאפיין אותו.
מזה שנים נערכת תחרות "המורה של המדינה" על ידי העיתון ידיעות אחרונות והסתדרות המורים. התחרות מהווה לדברי יוזמיה פרויקט חברתי, שנועד לתת בימה לעבודתם של אנשי החינוך המצטיינים במדינת ישראל. התחרות מסקרת ומפרסמת את פועלם, ומעלה את המודעות והחשיבות לתחום החינוך.
מהם הקריטריונים הראשוניים להגשת מועמדות לתחרות? תקנון התחרות קובע את תנאי הסף הבאים; מורה המלמד בפועל בבית-ספר יסודי או על-יסודי; בעל ותק בהוראה של שלוש שנים לפחות; ומי שתורם תרומה יוצאת דופן לתלמידיו, לבית-הספר ולקהילה. תקנון התחרות אף מפרט את התחומים שבהם נדרשת הצטיינות; קידום הישגים לימודיים, חינוך לערכים חברתיים, לערכי תרבות, רב-תרבותיות ודמוקרטיה, קידום מצוינות במסגרת החינוך המקצועי, חדשנות ושילוב טכנולוגיות מתקדמות בהוראה ובלמידה, התייחסות לשונות בין התלמידים ומתן מענה אישי לכל תלמיד על-פי צרכיו, מתן דוגמה אישית ותרומה ייחודית לעיצוב האישיות של תלמידיו.
מורה יכול לענות על הקריטריונים הללו ולהיחשב למורה מוצלח. מאידך הוא גם יכול שלא לענות לקריטריונים הללו ולהיחשב למורה מוצלח.
אגב, כמו כל הכנה לראיון עבודה, ממליץ מכון נועם – מכון פרטי שמתמחה בתחום המיונים לעבודה – על הכנה מטעמו לשלב הראיון בתחרות המורה של המדינה.
וגילוי נאות; לפני שנים לימדתי במכללה למורים. במסגרת זו מוניתי כחברה בוועדת הקבלה של המכללה. הייתי צריכה להחליט מי מבין המועמדים יתקבל ללימודים ומי לאו. ההחלטה נקבעה על פי שני פרמטרים; ציונים – בגרות ופסיכומטרי – וראיון אישי. לימים הבנתי שאין כל קשר בין הפרמטרים הללו לקביעה מי מבין המועמדים יהיה מורה טוב.

אנשי חינוך דגולים. האומנם מורים יוצאי דופן?

מי היו אנשי החינוך הבולטים בעת החדשה? האומנם היו המורים הטובים ביותר? ברשת מצאנו כמה מהם; אולי ראשון המורים בעת החדשה היה אליעזר בן יהודה, מורה לעברית בירושלים בסוף המאה ה-19, שזכה לכינוי מחיה השפה העברית. אחריו בלט באישיותו יוצאת הדופן יאנוש קואצ'אק, רופא, מחנך וסופר יהודי פולני, שנודע בתקופת מלחמת העולם השנייה בזכות מסירותו לילדי בית היתומים אותו ניהל, ואף שילם על מסירות זו בחייו. זלמן ארן, שר החינוך, שעיצב את מערכת החינוך בזכות חוק חינוך חובה חינם, הוא אולי ראשון המחנכים במדינת ישראל ששמו נישא ברבים. אחריו ניתן לציין את אלעזר שמאלי, חתן פרס ישראל, שנחשב למורה יוצא דופן ושילב בעבודתו הגות ומעש. בין לבין אפשר לציין גם את דוד ילין, מורה לערבית במקצועו, ומי שהקים את הסתדרות המורים ואת ועד הלשון העברית יחד עם אליעזר בן יהודה. זאב יעבץ, ממייסדי הציונות הדתית לאומית, שבזכותו אנו נוטעים עצים בט"ו בשבט. בן ציון דינור, היסטוריון שלימד באוניברסיטה העברית, היה שר חינוך, והוא האיש שבזכותו יש חינוך שוויוני היום בארץ ועוד. כל הללו היו אנשי חינוך ששמם נקשר לתחום החינוך בארץ. אם היו מורים דגולים איננו יודעים. מה שוודאי הוא, שהם נכנסו לדברי ימי ההיסטוריה של מדינת ישראל כמי שהשפיעו ביותר על תחום זה בארץ.

מה אומרים המחקרים

קיימת הנחה שככל שהמורים משכילים יותר כך הם טובים יותר. הנחה זו, העומדת גם בבסיס מערכת החינוך בישראל, דורשת מהמורים השכלה פורמאלית והשתלמויות עקביות. ליפינג מה, חוקרת אמריקאית ממוצא סיני, הוכיחה כי לא ההשכלה האקדמית, אלא מיומנויות ההוראה, הן שמאפיינות מורה טוב. ליפינג מה ניסתה להסביר תופעה תמוהה: תלמידים סינים מצליחים במבחנים בינלאומיים במתמטיקה יותר מחבריהם האמריקאים, הן ברמת בית הספר היסודי והן ברמת התיכון, למרות שרמת ההשכלה של המורים הסינים נמוכה מזו של המורים האמריקאים. מורה סיני הוא בדרך כלל בעל השכלה פורמאלית של 12 שנות לימוד. למורה אמריקאי השכלה של 16 שנות לימוד. למרות שהתנאים הפיזיים והעזרים העומדים לרשות המורה האמריקאי טובים יותר, ומספר התלמידים בכיתה בסין גדול יותר – מצליחים המורים הסינים להעביר את החומר בצורה טובה יותר. לדעת ליפינג מה, המורים הסינים יודעים מתמטיקה טוב יותר מעמיתיהם האמריקאים; לא מתמטיקה גבוהה, אלא מתמטיקה רלבנטית למה שהם מלמדים. הם מבינים את המושגים בצורה עמוקה יותר, מבינים את הקשיים בחומר ולכן גם מצליחים להסביר וללמד טוב יותר.
והמסקנה; השקעה בהקניית מיומנויות הוראה למורים, במקום העלאת רף הדרישות האקדמיות, היא כנראה הפיתרון.

מגדירים את המורה הטוב

לא מעט מחקרים עוסקים בסוגיית המורה הטוב. התשובות הן בדרך כלל תלויות המחקר. כך, למשל, האם מורה טוב חייב להיות מנהיג? האם מורה טוב צריך להיות אדם אמפתי? אולי מנהל למידה מוצלח? לא הצלחנו לקבל תשובות מדוייקות מהמחקרים, ולא אחת מצאנו דבר והיפוכו. בכל זאת הצלחנו לרכז את הממצאים לחמש מסקנות בולטות. הנה הן לפניכם;
גישה חיובית; ההוראה חייבת להיות ממוקדת בתלמיד. הגישה כלפיו חייבת להיות חיובית. כאשר מלמדים אותו מעודדים אותו. הערות חיוביות כמו; "אתה יכול לעשות את זה", "או קדימה – זה קל", עדיפות על הערות שליליות, כשהמילה לא היא הבסיסי להן, כמו "אל תפתור את זה כך".
סמכות וגבולות ברורים; סמכותיות בכיתה, המוצעת בזכות השליטה של המורה בחומר, דרך ההעברה שלו והיחס למקצוע חשובים במיוחד. המורה צריך להעביר את המסר שהוא המנהל בכיתה. התלמידים קולטים זאת מהדקה הראשונה שהוא נכנס לכיתה.
מעורבות והתערבות; התלמידים הם השחקנים הראשיים. המורה הוא המדריך הראשי. אצל מורה טוב אין תלמיד שיגיד "אני לא יודע" והמורה יעזוב אותו לנפשו. אצל מורה טוב גם אף ילדה לא תסבול מחרם של חברותיה.
שמחה בכיתה; אם המורה בעל חוש הומור מה טוב. עדיף שישתמש בו להוראה – זה מחולל פלאים. אבל גם אם אין לו חוש הומור, הוא עדיין יכול להפוך את הכיתה לזירה אקטיבית, למחול של דיונים, לשמחה של יצירה, לאווירה של כיף בלמידה. אפשר לרתום מוזיקה, ריקוד, יצירה ובדיחה ללמידה. בטוח שהילדים יזכרו את החומר.
ערכים וערכיות; מורה טוב צריך להכיר בחשיבות תפקידו ואפילו להגדיר אותו כשליחות. מורה טוב גם חייב להיות איש של ערכים. בלי יסודות מוסריים איתנים, הוא לא יוכל לשמש דוגמה לאחרים. דוגמה אישית, אגב, גם היא חשובה מעין כמותה. מורה שנאה דורש אך לא נאה מקיים, שיחפש עבודה במקום אחר.

* לשיטתה של ליפינג מה, מאת; פרופ' רון אהרוני.

השאירו תגובה

שיתוף ב facebook
שתפו בפייסבוק
שיתוף ב twitter
שתפו בטוויטר
שיתוף ב linkedin
שתפו בלינקדאין
שיתוף ב email
שתפו במייל

עוד כתבות

הרשם/י לקבלת הניוזלטר שלנו

עקבו אחרינו