מסמך; כיצד נגייס את מדעי המוח לטובת הלמידה בכיתה

עיתון קו לחינוך
Children constructing robotic device at stem class

האם מדעי המוח יכולים להתגייס לטובת שיפור הלמידה בכיתה? חוקרי המוח טוענים שכן. למורים, מאידך, עדיין אין כל מידע בנושא

מאת: מערכת קו לחינוך

היוזמה למחקר יישומי בחינוך פרסמה בחודש פברואר 2019 תקציר מנהלים שכותרתו; "מדעי המוח וחינוך: סקירת תוכניות התערבות וגישות חינוכיות הניזונות ממדעי המוח". התקציר נכתב על סמך מסמך שנכתב במקור על ידי פול האווארד ג'ונס, מבית הספר לחינוך באוניברסיטת בריסטול בבריטניה, ופורסם בשנת 2014.

על הקשר שבין מדעי המוח לחינוך

הלמידה נובעת מפעילות במוח. לכן הבנה טובה יותר של פעולת המוח עשויה להשפיע על פרקטיקות הוראה ולמידה. אנשי מדעי המוח טוענים כי הם יכולים להשפיע לטובה על ההוראה-למידה בכיתה. המורים, מאידך, כמעט ולא חשופים לפעילות בתחום חקר המוח. במאמר שלפניכם מובא מידע על תחומים ברי יישום בלמידה, שעבורם נמצאו השפעות חיוביות בחקר מדעי המוח.

חמשת המובילים

חרדה ממתמטיקה – חרדה זו יכולה להופיע בגילאים צעירים, בשלב המעבר מחשיבה קונקרטית לפורמלית. לדעת חוקרי המוח, חרדה עלולה להשפיע לרעה על הזיכרון לטווח קצר ועל תהליך עיבוד המספרים. מחקרים מצביעים על הצורך בהתערבות בחרדה כדי למנוע את התפתחותה ואת השפעתה על גילאים גבוהים יותר. מחקר שנערך על תלמידים בני 14-15 מצא, שאפשר להפחית חרדה ממתמטיקה על ידי כתיבה עליה. מחקר שנערך בישראל מצא, כי ניתן להשפיע על עוצמת החרדה באמצעות לומדה מרובת חיזוקים חיוביים, המותאמת לרמת הידע של התלמיד. התוכנה פועלת בהוראת מתמטיקה במטח.
קריאה – תלמידים מתחילים ללמוד לקרוא באמצעות מיפוי סימני האותיות והקשר שלהם לצלילים. בנוסף הם לומדים להבין את משמעות המלים. תהליך הקריאה מבוסס על פיתוח מיומנויות רבות, כמו מיומנויות פונולוגיות. מחקר מצא, כי תרגול מיומנויות פונולוגיות באמצעות משחק מחשב, סייע לתלמידים ללמוד קריאה. מיומנויות פונולוגיות מאפשרות להבין מאילו צלילים ואותיות מורכבת מילה מסוימת. מחקרים אחרים בחרו להשוות בין הלומדים בניסיון לזהות כשלים וקשיים בתהליך רכישת הקריאה.
פעילות גופנית – נפש בריאה בגוף בריא הוא ביטוי שמלווה אותנו לאורך שנים ולא בכדי. פעילות גופנית מגבירה תפקוד קוגניטיבי וזיכרון. מחקרים שבדקו השפעת פעילות גופנית על הישגים לימודיים, הראו תוצאות מעורבות; חלקם השפיעו וחלקם לא. בכל מקרה לא נמצא שפעילות גופנית משפיעה לרעה על לימודים. מסקנת החוקרים היא, כי יש לתכנן תוכנית התערבות מבוססת פעילות גופנית בקפידה רבה.
למידה מרווחת – שיטת הוראה שמאמצת חלוקת החומר לפרקים וחזרה עליו מספר פעמים. נמצא כי שיטה זו השפיעה לטובה על השינון המשמר בהשוואה ללמידה רציפה. במחקרים פורסמו ממצאים מדויקים לגבי זמן הלמידה בכיתה, זמני החזרות, קצב החזרות ועוד. עם זאת המחקרים עסקו בעיקר בשינון.
בחינות – נמצא כי בחינות משפרות את הלמידה ומסייעות לזיכרון. עם זאת, עדיין אין מידע על סוגי המבחנים היעילים ביותר (למשל, פתוח או סגור), המבנה שלהם (למשל, מספר השאלות האופטימלי), טווח הזמן שרצוי להעביר אותם (אחת לשבוע או אחת לחודשיים), היקף החומר (מעט חומר או היקף נרחב שלו) ועוד. עדיין לא ידוע גם מהם הגורמים המשפיעים על יעילותם (האם בגיל ההתבגרות, למשל, עדיף לערוך מבחן בשעות הבוקר המוקדמות או אולי דווקא בצהריים).

מחקרים ועוד

החוקרים חלקו את המחקרים בתחום חקר המוח והשפעתם על הלמידה לשלוש קבוצות. הקבוצה הראשונה, שתוארה לעיל, הייתה החזקה ביותר, דהיינו, במחקרים נמצאו הבדלים משמעותיים בכל מיני סוגי התערבות. בהמשך דורגו שתי קבוצות נוספות; הקבוצה השנייה נשענה על בסיס מדעי יציב, אך היה צורך להתאים את הממצאים ליישום ספציפי בכיתה. הקבוצה השלישית דרשה עבודת התאמה גדולה יותר, ותוצאות המחקרים הציגו השפעה מעטה על היישום בכיתה.

ובמקום השני

בקבוצה השנייה נבחנו מחקרים שעסקו בתפיסה מתמטית, בהתנהלות יומיומית, כמו מספר שעות השינה ותזונה נכונה, בפעילות גופנית ולמידה, בשיטות הוראה מיוחדות, במשחקים בכיתה ועוד.
מתמטיקה – מחקרים שבדקו את מהותה של התפיסה המתמטית, כמו תרגול ספירה באצבעות, המליצו ליישם תוכניות התערבות בכיתה. אחת מהן, כיצד לקדם את החשיבה המתמטית בגיל הרך. לגבי גילאים גבוהים יותר המחקר היה דל ויידרשו מחקרים נוספים.
שינה ותזונה – ידוע כי שינה טובה ותזונה מאוזנת משפיעים על היכולות הקוגניטיביות. עם זאת, לא נערכו מחקרים שבדקו את השפעתם על ההישגים של התלמידים.
קוגניציה גופנית – כאן נבדק אילו פעולות גופניות משתתפות בתהליכים קוגניטיביים ומשפיעות על תהליכי הלמידה. למשל, היום ידוע כי כאשר אנחנו מתבוננים באדם שמולנו, שמבצע פעילות מסוימת, המוח מפרש אותה כאילו אנחנו בעצמנו ביצענו אותה. להליך זה קוראים פעילות מערכת נוירוני המראה, והוא חלק מלמידה מבוססת חיקוי. נשאלת השאלה איך יכולים נוירוני המראה להשפיע על הלמידה בכיתה. מחקר שבדק מחוות גופניות של מורים בעת הוראת שפה זרה, גילה כי הם השפיעו על היכולת של התלמידים לזכור מלים חדשות.
למידה משולבת – הכוונה ללמידה המשלבת נושאים שונים במהלך שיעור אחד. מחקרים שנערכו בנושא, הראו כי שילוב נושאים יכול להגביר את היעילות שבה החומר נקלט בזיכרון.
משחקי למידה – נמצא כי המשחקים מרתקים את הלומדים וכיום הוראה באמצעות משחק בכיתה היא תחום שהולך ומתפתח. השערת החוקרים היא, כי המשחק מגרה את מערכת התגמול במוח, וכך מגביר את המוטיבציה ללמידה. מסתבר עוד, כי חוסר ודאות במהלך המשחק, מגביר את הפרשת הדופמין במוח עד שהתוצאות מתבהרות. בתחום זה נדרשים מחקרים נוספים כדי לעמוד על מרכיבי המשחק האפקטיביים ביותר בלמידה.
יצירתיות – ידוע כיום כי יש לעודד יצירתיות בכיתה. עם זאת נדרשים מחקרים נוספים כדי לייצר אסטרטגיות חדשות לעידוד יצירתיות.
נוירופידבק – שיטה שמאפשרת למטופל לקבל משוב מיידי על הפעילות וללמוד טכניקות שישפיעו על ההתנהגות. עדיין יש שאלות רבות באשר לאופן הטמעת השיטה בכיתה כדי להגיע לתוצאות אופטימאליות.
למסמך המלא

היוזמה למחקר יישומי בחינוך תקיים ב-8-9 בינואר 2020 שני ימי עיון במכון ון ליר בירושלים, בהם יוצגו ממצאי מחקרים חדשניים ותוכניות עתידיות שהיוזמה מעורבת בהן.

השאירו תגובה

שיתוף ב facebook
שתפו בפייסבוק
שיתוף ב twitter
שתפו בטוויטר
שיתוף ב linkedin
שתפו בלינקדאין
שיתוף ב email
שתפו במייל

עוד כתבות

הרשם/י לקבלת הניוזלטר שלנו

עקבו אחרינו