זאת הכותרת של הודעה לעיתונות שמפרסם היום דובר הכנסת, בעקבות דיון שנערך בוועדת הקליטה והעלייה. משרד החינוך דורש מעולים שמבקשים הכרה בתארים אקדמיים להגיש מסמכים באופן פיזי במקום מקוון. המשרד מסרב להכיר בתארים מאוניברסיטאות מובילות בעולם
משרד החינוך דורש מעולים המבקשים הכרה בתארים אקדמיים להגיש מסמכים באופן פיזי ולא מקוון. בנוסף, המשרד מסרב להכיר בתארים מאוניברסיטאות מובילות בעולם, כך בדיון בוועדת העלייה והקליטה, שבו נחשפו היום המוקשים הבירוקרטיים שעומדים בדרכם של העולים.
בדיון התברר עוד כי לאחרונה השיק משרד החינוך אתר להגשת מסמכים מקוונים – אך הוא אינו פעיל. באתר משרד החינוך אין מידע לעולים החדשים בשפות זרות. לאחרונה הקשה המשרד את הליך שקילת התארים ודורש מסמכים רבים, שהעולים החדשים לא יכולים להציג, וכי אינו מאשר תארים מאוניברסיטאות מוכרות בעולם. כמו כן הפסיק המשרד, לא ברור בסמכות מי, לשקול תארים למי שאינו עובד בשירות הציבורי וזקוק להכרה בתואר לצורך רישוי ודירוגי-שכר. משך הטיפול בבקשות ממושך במיוחד במשרד החינוך כחמישה חודשים.
יו"ר הוועדה דוד ביטן, אמר בוועדה, כי ישראל, הזקוקה לרופאים ומהנדסים, צריכה להקל ולא להקשות על העולים החדשים. המדינה יודעת שתעסוקה היא המפתח לקליטה מוצלחת.
ביטן התריע כי החקיקה בנושא מיושנת ויש להתאימה לעידן הנוכחי. כך, למשל, על משרד העבודה והרווחה והמל"ג להכיר בתארים שחלקם נלמדים באופן מקוון, על משרד הבריאות להכיר ברישיונות הרפואה במקצועות שאינם מוכרים בארץ – כפיזיותרפיסטים, אופטומטריסטים, קלינאי תקשורת, מומחים לרפואת פה ולסת ומומחי כף רגל.
ביטן קרא למשרד החינוך ולמל"ג לאשר תארים לצרכי שכר התקפים גם למגזר הפרטי.
ביטן חשף בישיבה, כי אין גורם ממשלתי האחראי להמרת תעודות הנדסאים. מחד, משרד החינוך אינו מכיר בלימודי הנדסאי בטענה כי אינם לימודים אקדמיים. מאידך למשרד העבודה אין את הסמכות להכיר בתעודות ההנדסאים לצורכי חישוב שכר. ביטן פנה לשר העבודה והרווחה לאפשר לאגף רישום ורישוי עיסוקים במשרדו לטפל בהנדסאים העולים לישראל ולאפשר להם לעסוק בתחום. לדברי ביטן "יש בעיה רצינית בתחום, וכדי לפותרה יש להגיש הצעת חוק כללית או חלקית. אני לא מאמין למשרדי הממשלה בעניין זה".
על נתונים ודוברים
מהנתונים שהגיעו לוועדה עולה, כי בין השנים 2010-2019 עלו 3,658 רופאים, 1,954 אחים ואחיות, 13,071 מהנדסים, 7,795 עובדי חינוך והוראה ו-1,980 חשמלאים. בשנת 2019 עלו 679 רופאים, 2,338 מהנדסים, 1,078 עובדי חינוך והוראה ו-270 אחים ואחיות.
לדברי אנדרי קוז'ניוב (יש עתיד-תל"ם) "כשמגיע עולה הזקוק להכרה בתואר שלו, מתייחסים אליו כאל חשוד. ההנחה הראשונית היא שהתואר מזוייף. אלפים ניגשים להכרה בתואר, אבל רק עשרות ואולי במקרה הטוב רק מאות מקבלים רישוי מתאים ומתחילים לעבוד במקצוע. הדרך להכרה ולרישוי היא קשה עד בלתי-אפשרית. ברור שצריך לבדוק רופא שאין לו ניסיון קליני, אבל מה עם רופא פעיל שיש לו כזה? הוא מגיע לארץ ונאלץ לעבור הסמכה נוספת של 10-15 שנה. רופא שעולה לכאן בגיל 40 צריך לעבור את השרשרת הזאת ועד גיל 50-55 הוא יצטרך להתמחות. מה הסיכויים שהוא יעבור את זה? הוא פשוט יפרוש, וזה קורה הרבה".
לפי יואל רזבוזוב (יש עתיד-תל"ם) "הטופסיאדה שנותנים לעולים היא רק בעברית, ויש לשנות זאת, וגם למידה מרחוק לא מקבלת הכרה כלל".
לדעת מיכל קוטלר-ווטש (כחול לבן) לכל מגזר נדרשות התאמות, אך מעל הכל יש לקצר את משך זמן ההכרה.
לפי יוסף טייב (ש"ס) "ראוי שיביאו את כלל המשרדים לוועדה שידברו ביניהם, וכך נבנה מערכת כדי לצמצם את זמן הבירוקרטיה. בקצה אנחנו רוצים רצף תעסוקתי".
איציק אוחנה, סמנכ"ל משרד הקליטה, סיפר על סיוע של כ-4,000 שקלים בתרגום נוטריוני לתואר לכל עולה, אך התלונן כי "אנחנו כמו קופץ לגובה, שכל הזמן מרימים לו את הרף. בתחילת ינואר משרד הבריאות החליט על מבחן נוסף, קליני. אם אנו עוסקים בבריאות הציבור, אז מה עשינו עד היום? זלזלנו בבריאות הציבור?"
תגובת משרדי הממשלה
פרופ' שאול יציב, מהאגף לרישוי מקצועות רפואיים במשרד הבריאות, השיב כי לגבי מספר מקצועות רפואיים שלא הוכרו בישראל, ממתינים להכרעת הייעוץ המשפטי כדי לאשר את ההכרה בהם. לדבריו, בצרפת יש כירורגיית פה ולסת, ובישראל זה חלק מלימודי רפואת שיניים. מי שלומד את התחום בצרפת אינו לומד רפואת שיניים שוות ערך למה שנלמד בישראל. זו הסיבה שהעולים אינם יכולים להיות רופאי שיניים – יצטרכו לעשות השלמות כדי להיות רופאי שיניים בארץ.
ציפי ויינברג, מנהלת האגף להערכת תארים אקדמיים במשרד החינוך, אמרה כי משך הזמן הארוך תלוי בשאלה מאיזו מדינה התואר. תואר מרוסיה או מאוקראינה, מטופל רק על ידי שתי עובדות הקוראות רוסית ואוקראינית.
לפי מיכל אבגנים, מנהלת אגף הסדרת עיסוקים במשרד העבודה והרווחה, "בימים אלו מתבצעת עבודה מחודשת לבחינת הכרה בלימודים מקוונים. המשרד מכיר בשני שלישים מהניסיון הנצבר בחו"ל, ובלבד שבוצע שליש ניסיון בישראל".
לטענת מירב אברהמי, סמנכ"לית המרכז האקדמי במועצה להשכלה גבוהה, על פי החוק הקיים, המל"ג אינו יכול להכיר במוסד שאינו ישראלי. לדבריה, מכיוון שמשרד החינוך מתעסק ממילא בהכרת תארים לצורכי שכר, ניתן להשתמש באותה הכרה לטובת שימוש לא רק לצורכי שכר.