החלפת המיצ"ב; עוד חוזר הניגון שזנחת לשווא

עיתון קו לחינוך

משרד החינוך מחליף את מבחני המיצ"ב במודל הערכה ששמו תמונת מצב החינוך. המשרד מציג את המודל כחדש, אלא שככל היותר ניתן להגדירו כמחודש או מורחב

מאת: סיגל בן-ארצי

משרד החינוך מחליף את מבחני המיצ"ב במודל הערכה ששמו תמונת מצב החינוך. המשרד מציג את המודל כחדש, אלא שככל היותר ניתן להגדירו כמחודש או מורחב. המשרד איגם את המבחנים הקיימים במערכת, שינה את מתכונתם, הוסיף פרמטרים להערכה והעניק לכל שם חדש. במודל ארבעה רכיבים; הערכה חיצונית, הערכה פנימית, שאלוני אקלים, ומדדים נוספים להערכה (ראה איורים. המקור: משרד החינוך).
לגבי הרכיב הראשון – הערכה חיצונית, נראה כי בפועל מבחני המיצ"ב, שעסקו בשלושה נושאים בכיתה ה' (שפה, אנגלית, מתמטיקה) ובארבעה בכיתה ח' (שפה, אנגלית, מתמטיקה ומדעים), צומצמו לאחד בכיתה ד' – בשפה, ולאחד מתוך שלושה (שפה, אנגלית, מתמטיקה) בכיתות ה'-ו'. בנוסף יועבר שאלון שפה בכיתה ח' ושוב שאלון אחד מתוך ארבעה (שפה, אנגלית, מתמטיקה, מדעים) בכיתות ח'-ט'. אם נשווה את ההערכה הבית ספרית החיצונית למבחני המיצ"ב, חלה הפחתה בכמות הבחינות החיצוניות; בסך הכל נערכו במיצ"ב תשעה מבחנים – שבעה במקצועות הליבה ושני שאלוני אקלים. במתכונת החדשה יהיו שבעה מבחנים; ארבעה במקצועות ליבה ושלושה שאלוני אקלים. עם זאת, לגבי השאלון שייבחר כאחד מכמה, בתי הספר לא יידעו באיזה מקצוע ייבחנו ולא באיזו כיתה; ביסודי – ה' או ו' ובעל יסודי – ח' או ט'. מצב זה עוד עלול להגביר את העומס שבתי הספר חוו בתקופת המיצ"ב.

שאלוני האקלים יועברו אחת לשלוש שנים. השאלון יעבור ריענון; יקוצר מחד, ויכיל נושאים חדשים, מאידך.

שאלוני ההערכה הפנימית שהמשרד מציע לבתי הספר כבר קיימים בחלקם. מבחנים נוספים, שהמשרד מתכנן להעמיד לרשות המורים, יחייבו הכשרה והטמעה ובעיקר עבודה רבה נוספת.

הרכיב הרביעי – המדדים הנוספים להערכה – כוללים מידע על ההקשר הבית ספרי, כמו התנדבות ומעורבות חברתית, מחייבים עבודה רבה נוספת והיערכות של בתי הספר, שגם כך קורסים תחת העומס.

נקודת אור; משרד החינוך הכיר בעומס שקיים על בתי הספר, והודיע כי יבוטלו מבחני מפמ"ר, מבחנים רשותיים ומבחנים אחרים הנשלחים לבתי הספר.
הסתדרות המורים כבר הודיעה כי תתנגד לשינויים שהמשרד מציע.

הערכה בלבד לא מספיקה – אונטריו כדוגמה

על פי משרד החינוך, מערכת ההערכה החדשה מתאימה את עצמה לתוכנית חינוך 2030 של ה-OECD, שישראל הצטרפה אליה לפני כשנה. אלא שהבעייתיות של מערכת החינוך, שבאה לידי ביטוי בהישגים נמוכים, לא יכולה להשתנות רק בתחום ההערכה. במחוז אונטריו שבקנדה, למשל, ערכו לפני למעלה מעשור שינוי מהותי במערכת החינוך, שסבלה מכשלים דומים לאלו שבמערכת החינוך שלנו. כדי לבצע את השינויים המתבקשים, נערכו שם שינויים מפליגים בכל שכבות החינוך; החל מגיוס של ארגוני המורים לטובת רפורמה מקיפה, ןעד להקטנת הכיתות, מינוי רכז הצלחה בכל בית ספר, שמטרתו למנוע נשירת תלמידים ועוד.
התוכנית נחלה הצלחה גדולה. בשנים הראשונות להעברתה נצפו שינויים דרמטיים בשטח, שהתמתנו בהמשך. התוצאות הראו שיפור באוריינות מילולית ומתמטית בבתיה"ס היסודיים: מ-55% לכ-70%, ושיפור בשיעור מסיימי תיכון בהצלחה ביותר מ-800 תיכונים: מ-68% ל-82%. בתוצאות מבחני פיזה הייתה מחיקה של הפערים בין מהגרים לילידי קנדה, תופעה נדירה ב-OECD. היתה ירידה דרמטית במספר בתי ספר תת-משיגים מכ-800 ל-87. בנוסף, היתה ירידה בשיעור נשירה של מורים חדשים ופורשים לפנסיה מוקדמת, עלייה בשביעות רצון מורים מעבודתם ועלייה בשביעות רצון הציבור ממערכת החינוך. להרחבה

קווים לדמותה של מערכת החינוך באונטריו (באנגלית)

למסקנה המתבקשת
בידיעה בעיתון הארץ, שפורסמה יומיים לאחר הכרזת משרד החינוך על התוכנית החדשה, נמסר כי היו בוועדת התוכנית חברים שהתנגדו למתווה שפורסם, דרשו להפחית את הבחינות החיצוניות ואף לבטלם לחלוטין. נראה כי חוסר תמימות הדעים בין חברי הוועדה שיקף יותר מכל את הלך הרוח הקשור בהערכה. האם הערכה לבדה יכולה לסייע בשיפור ההישגים או אולי יש לבצע מהלך כולל בתחום שהערכה היא נדבך קטן ממנו? כותרת הכתבה, והדוגמה של אונטריו, רומזים יותר מכל על רחשי לבנו בעניין זה.

השאירו תגובה

שיתוף ב facebook
שתפו בפייסבוק
שיתוף ב twitter
שתפו בטוויטר
שיתוף ב linkedin
שתפו בלינקדאין
שיתוף ב email
שתפו במייל

עוד כתבות

הרשם/י לקבלת הניוזלטר שלנו

עקבו אחרינו