שר החינוך של ה-OECD ממליץ למערכת החינוך לבצע אתחול מחדש

עיתון קו לחינוך
Tired schoolgirl sleeping in classroom

אנדריאס שלייכר, שר החינוך של ארגון ה-OECD, בביקור בזק בישראל, הציב מראה לבכירי המערכת; כאשר הפדגוגיה לא רלבנטית והמינהל החינוכי שייך למאה הקודמת, צריך לשנות את מערכת החינוך מהיסוד

מאת: מערכת קו לחינוך

שר החינוך של האיחוד האירופי, אנדריאס שלייכר, הגיע לאחרונה לאילת, לכנס השנתי של מנהלי המחלקות לחינוך ברשויות המקומיות. בדבריו לבאי הכנס, הסביר שלייכר למה מערכת החינוך בישראל חייבת להשתנות; "לפני 20 שנה הקריאה הייתה מיומנות שונה ממה שהיא היום. למילה הכתובה היה יותר כוח ואמון והמידע נמצא באינצקלופדיות. היום הכול נמצא בגוגל. אנחנו מקלידים שאלה ומקבלים תשובות שונות. קשה לדעת מה נכון ומה לא. לכן יש צורך במיומנויות שונות לחלוטין. מקורות המידע השתנו, אנחנו צורכים מידע אקטואלי מרשתות חברתיות ולא בהכרח מעיתונים. מטרת בחינה שערכנו בקרב תלמידים בני 15 הייתה לראות אם הם מסוגלים להבחין בין מידע מקורי למזויף. בנוסף, בדקנו עד כמה הם יכולים להבחין בין עובדה לדעה. הנתונים המפתיעים היו שרק 9% מהתלמידים בעולם השיבו נכון. בישראל המצב היה אפילו גרוע יותר – רק 5.8% השיבו כראוי".

אנדריאס שלייכר

חשוב; פרודוקטיביות בחינוך

שלייכר דיבר גם על התפקוד של ישראל במבחני פיז"ה. "כאשר ישראל נכנסה למבחני פיז"ה היה שיפור בהישגים בתחילת הדרך. אלא שלאחר מכן חלה ירידה. אומרים שזה עניין של זמן או כסף, אבל לא בהכרח. בפינלנד לומדים מעט שעות, אבל הלמידה מאוד איכותית – קיים ניצול זמן מיטבי. בערב הסעודית לומדים הרבה שעות, אבל יודעים הרבה פחות. זה לא עניין של כמות אלא של פרודוקטיביות. במאה ה-20 מערכת החינוך התמקדה בקריאה, מתמטיקה ומדעים. היום צריך להבין שהכול קשור ביכולות, הבנת מורכבויות וגם במיומנויות חברתיות. אנחנו זקוקים לשינוי של התכנים במערכת החינוך".

הכשרה שונה של המורים

"כדי לשנות התנהגויות למידה", טען שלייכר, "צריך תהליך שמתמקד בהכרת התלמידים וצרכיהם – מה שמצריך הכשרה שונה של המורים. החינוך העתידי שלנו צריך להיראות אחרת. הרבה יותר כמו גן חיות, פחות כמו חווה".

פדגוגיה לא רלבנטית

שלייכר מתח ביקורת על מערכת החינוך הישראלית. "ישראל נמצאת בראש טבלת המדינות בכל הקשור לשינון. התלמידים כותבים מבחן כדי להוכיח שהם טובים יותר מהתלמידים שיושבים לצידם. שינון זה בסדר, אבל זה לא חזות הכול. התלמידים משננים למבחן ואחר כך שוכחים את כל מה שלמדו.
במאה ה-21 אנחנו צריכים לחשוב מחוץ לקופסה ולהתאים את מערכת החינוך לצרכי העתיד של הילדים. היסטוריה זה לא תאריכים ומקומות אלא היכולת שלנו להבין את הנרטיב שעיצבו חברות ונורמות. הכול תלוי איך מלמדים. התלמידים צריכים ללמוד היסטוריה באופן שבו עוסקים בה ההיסטוריונים – לא לשנן ידע אלא ללמוד צורות חשיבה. זה אתגר גדול אבל לשם אנחנו שואפים.
הטכנולוגיה משנה את המציאות. אנחנו הופכים באיטיות לעבדים שלה. יש לכך יתרונות, אך צריך להתמודד עם סוגיות של זהות ואינדבידואליזם. מערכות מחשב אומרות לנו איך לנהוג, מה לחשוב ועוד. האם אנחנו מכינים את הילדים לענות על שאלות אלו? 
הרמה של הכנת התלמידים בישראל למיומנויות הנדרשות בעולם עם מורכבויות דיגיטליות נמוכה. ישראל מתקדמת לאט מדי. לאט מהקצב שהעולם הטכנולוגי מתקדם. לכן היא ממשיכה להשתרך מאחור. כשמדברים על כלים, מדברים על יצירתיות, וזה חשוב, אבל הכלים צריכים להיות מחשבתיים ורגשיים. האם אתה יכול ללמוד עם מי ששונה ממך? שחושב שונה ממך? תלמדו אותם לחקור, לשאול, להתנסות, לחשוב מחוץ לקופסה.
כששואלים תלמידים בישראל מה מוביל להצלחה במתמטיקה, רוב התלמידים אומרים שזה כשרון. אבל אם תשאלו תלמידים באסטוניה את אותה שאלה, תקבלו תשובה שונה; הם יגידו שזה קורה בזכות עבודה קשה ועזרה מהמורים. הם יותר מאמינים בעצמם, וזה נובע ממערכת החינוך.
כיום צריך ללמד פחות חומר עם יותר מרווחים. כך חומר הלימוד ישקע ויהפוך למשמעותי. אני יודע שקל להגיד וקשה לעשות, אבל תנסו לבקש ממורה בישראל ללמד את תוכנית הלימודים כולה – הוא לא יצליח לעשות עבודה טובה. תוכנית הלימודים שלכם מאד צפופה וזה לא מיטיב עם המורים או התלמידים".

מינהל חינוכי לקוי

שר החינוך של האיחוד האירופי התייחס לפערים במערכת החינוך הישראלית וקרא למנהלי מחלקות החינוך לשכנע את המורים הטובים יותר להגיע לפריפריה. זה לא עניין של כסף. מורה יעדיף ללמד בבית ספר קשה ומאתגר אם יידע שיזכה בהערכה מקצועית גבוהה. בישראל יש מצב אבסורדי; בתי ספר במקומות חלשים מתוקצבים הכי פחות ומקבלים מורים פחות טובים – זה צריך לעבוד בדיוק להפך.
בפינלנד בית הספר הכי קרוב הוא תמיד הכי טוב. בישראל התמונה שונה – הרבה תלמידים לומדים רחוק מביתם, ולא רק בגלל מערכות החינוך הנפרדות.

העולם מול ישראל

המורים בפינלנד לא רק מלמדים במערכת, הם חלק מהבניית המערכת והם מעורבים בתוכנית הלימודים. בסינגפור המורים עובדים חלק מהזמן בממשל או במחקר. הם עובדים יותר שעות ממורים בישראל וגם מלמדים פחות, כיוון שבמהלך הקריירה שלהם הם נאלצים לעבוד במשרות נוספות. למרות זאת הם מעורבים יותר בתהליכים, מתפתחים מקצועית ומעשירים את המערכת.
בהולנד, מנהל בית הספר אוטונומי לחלוטין לקבוע את אופן הלימודים בבית הספר שהוא עומד בראשו – החל מבחירת תוכנית הלימודים ועד לבחירת המורים.
התפיסה הרווחת בעולם היא, שמנהלים שמתכננים מצליחים יותר. מורים שהם חלק מהמערכת מצליחים יותר. בישראל המצב הפוך; למנהל כמעט ואין יכולת לקבל החלטות מערכתיות עצמאיות. תנו להם אחריות, תנו להם להיות חלק מהתכנון ותראו שזה יהיה לטובתכם".
ביחס לרפורמה בחינוך המיוחד, אמר שלייכר, כי "רפורמה צריכה להתבצע באיטיות ולא כפי שקורה בארץ. באיטליה ניסו לעשות רפורמה כמו בישראל והיא נכשלה".

השאירו תגובה

שיתוף ב facebook
שתפו בפייסבוק
שיתוף ב twitter
שתפו בטוויטר
שיתוף ב linkedin
שתפו בלינקדאין
שיתוף ב email
שתפו במייל

עוד כתבות

הרשם/י לקבלת הניוזלטר שלנו

עקבו אחרינו