אנדריאס שלייכר, העומד בראש מערך החינוך של ה-OECD, מציב מראה למערכת החינוך בישראל; הסתירה הגדולה של מדינת ישראל, היא איך מדינה שנחשבת למובילה בתחום היזמות בעולם, מקיימת מערכת חינוך שמוכתבת מלמעלה, שבמהותה מדכאת את היזמות החינוכית
מאת; סיגל בן ארצי
השבוע נערך בישראל כנס בינלאומי מקוון, "אי (של) ודאות", שהתמקד במערכות חינוך בתקופת הקורונה. הכנס נערך ביוזמת המרכז לחקר וטיפוח האדם באוניברסיטת חיפה.
אחת ההרצאות הבולטות בכנס היתה של פרופ' אנדריאס שלייכר, מנהל אגף החינוך ב-OECD.
שלייכר התייחס בהרחבה למערכת החינוך בישראל, והשווה אותה למערכות חינוך בעולם. בין היתר ציין, שאחת התעלומות הגדולות בעיניו היא איך במדינה שנחשבת למובילה בעולם בתחום היזמות, מתקיימת מערכת חינוך שמנוגדת לרוח היזמית. כשמערכת החינוך מוכתבת מלמעלה ולא צומחת מהשטח, זו מערכת שמדכאת התפתחות יזמית, אמר.
עוד ציין שלייכר, כי התקופה הנוכחית, על כל מורכבותה, מכינה את התלמידים של היום לעולם המחר. אנחנו חיים עתה בעולם הפכפך ומורכב, שדורש ממערכות החינוך להתאים את עצמן למצב שונה ממה שהכירו, אמר. עליהן לחנך את התלמידים להיות יצירתיים, חזקים, בעלי דימיון, עם יכולת לנהל ולפתור דילמות. כשיתבגרו הם יצטרכו לגייס משאבים קוגניטיביים, רגשיים וחברתיים כדי להתמודד עם העולם שבו יפעלו. למרות שהיו מערכות חינוך שהחלו בשינויים בכיוון זה, בא משבר הקורונה והציף את הדרישות האלה מחדש.
לפשר הקשר
על הקשר בין התלמידים למורים ציין שלייכר, כי "המורים בישראל מבלים פחות עם תלמידים בודדים. לעיתים קרובות הם אינם מכירים את התלמידים שלהם כמו מורים במדינות אחרות". קשרים טובים בין תלמידים למורים הם הדבר היקר ביותר במשבר הזה, הוסיף. התלמידים נמצאים עתה בבית ובסביבות למידה שונות. המורים חייבים להפנים שהקשר עם התלמידים ממש חשוב ועליהם לפעול לחיזוקו. לדעת שלייכר, המדינה צריכה להתגייס כדי ליצור איזון טוב יותר של הקשרים האלו במערכת החינוך. מערכת החינוך צריכה להיות יצירתית יותר ולתמוך בקשרים אלו. על המדינה לעסוק מחדש במהותו של החינוך היומיומי. אין הכוונה לפתח תוכנית לימודים חדשה. "זו היכולת לדמיין מחדש את החינוך בכל רגע ורגע."
קפיצה לעתיד
כשנשאל על מקומו של המורה בהכנת התלמידים לעולם המחר, ציין שלייכר כי "בעתיד יהיה לנו קשר טכנולוגי ואנושי שיתרחש במקביל. למורים מאידך יהיה פחות זמן עם התלמיד הבודד מכיוון שהשיעורים יהיו בקבוצות קטנות יותר. חלק מהתלמידים יצטרכו ללמוד בבית ואחרים ילמדו בכיתה. לכן הוא ממליץ לנצל את התקופה הזו כדי להפוך את המורים ממעבירי ידע למאמנים ולמנטורים. השילוב של הטכנולוגיה בחינוך יצליח אם המורים יידעו לעורר סקרנות, לגרום לתלמידים לחשוב על רעיונות חדשים ותופעות חדשות, אם יוכלו לעודד אותם לבנות קשרים חברתיים חזקים. אז התלמידים יהיו בעלי מוטיבציה רבה ללמוד בדרך עצמאית משלהם."
תקופת הקורונה כאתגר
כשנשאל שלייכר כיצד משבר הקורונה קורא תיגר על מערכות החינוך העולמיות, השיב כי "בעבר, כשלימדת, המקורות היו מבוססים ואמינים. כשלא ידעת את התשובה, יכולת לשלוח לאינציקלופדיה, ולהיות בטוח שהתשובה תהיה אמינה. היום התלמידים מחפשים תשובות בגוגל ומוצאים 100 אלף תשובות שונות. הם לא יודעים מה נכון ומה לא. הם נתקלים בדילמות שקשורות לבניית ידע ולא לחילוץ ידע. האתגר היום הוא איך להכשיר את התלמידים לחיים בעולם לא מאוזן, שמאפשר לדמיין הכל מנקודות מבט חדשות.
"חוסר האיזון והתנודתיות בעולמנו לא יעלמו", סיכם שלייכר. "המצב רק יאיץ תהליכים וצעירים צריכים להתכונן לזה."
