על הקשר שבין התבוננות לתובנה

מה ההבדל בין פדגוגיה מסורתית לפדגוגיה מתבוננת? נקודת המבט ככל הנראה

מאת: פרופ' נמרוד אלוני*

מיינדפולנס ופרקטיקות דומות של מודעות קשובה ופדגוגיה מתבוננת משולבות יותר ויותר בשנים האחרונות במערכות חינוך, בריאות, תעסוקה, קהילה ומניעת פשיעה. הסיבה לכך הן עדויות הולכות ומצטברות, חווייתיות ומדעיות, שלפרקטיקות אלה יש תרומה משמעותית לבריאות הגוף והנפש, לפנאי רגשי ולרווחה נפשית, ליכולות קשב וריכוז, ולאקלים חברתי חיובי של אכפתיות, חמלה, אחווה וכבוד הדדי.

להתמודד זה שם המשחק

מגן הילדים, דרך מוסדות החינוך והתעסוקה ועד לגיל השלישי, בכל עיסוקינו ניצבות בפנינו מכשלות נפשיות שמחבלות באיכות החיים ומקשות עלינו ביחסים הבינאישיים ובהגשמת יעדים. הבולטות שבמכשלות אלה הן לחצים נפשיים וחרדות, רגשות שליליים של עוינות ותסכול, בעיות קשב וריכוז, תחושת ניכור או זרות והתנהגות אנטי-חברתית. התמודדות עם קשיים אלה היא תנאי מקדים ותשתית הכרחית להגיע למיטבנו כבני אדם, להצליח בתפקודינו החברתיים, וליהנות מתחושת ערך עצמי, הישג וסיפוק.

גישה חיובית ועוד

פדגוגיה מתבוננת היא גישה חינוכית הוליסטית, המקדמת את שלום התלמידים והמורים ואת רווחתם (well-being), מביאה למיצוי הפוטנציאל וצמיחה אישית, כמו גם להתפתחות רוחנית ורגישות מוסרית. התפתחות זו מושגת באמצעות טיפוח מודעות קשובה: פנימה אל הגוף והנפש וגם החוצה אל בני האדם, יצירות התרבות ונפלאות הטבע. היא מזמנת ללומדים התנסויות גופניות ונפשיות – כגון מדיטציה, יוגה, תנועה, דיאלוג, פילוסופיה, ספרות, שירה, מוזיקה ואמנות פלסטית – שמסייעות להם להגיע למיטבם: יותר שלווה נפשית ומודעות רוחנית, תחושת משמעות וערך עצמי, יכולת ריכוז והקשבה, מוטיבציה פנימית והצלחה בלימודים, אהבת הבריות, והרמוניה תוך-אישית, בין-אישית והרמוניה עם הסביבה הטבעית.

קווים לדמותה

הלמידה בדרכי הפדגוגיה המתבוננת מתאפיינת בגישה הוליסטית ואינטגרטיבית, השוללת הפרדות מובנות בין עץ הדעת לעץ החיים, בין ידיעות לערכים, בין מקצועות הלימוד השונים, ובין הטוב האישי-הפרטי והטוב הכללי-המשותף. היא כורכת היבטים רבים של האישיות, של ההשכלה והתרבות ושל התנסויות חיי היום יום.
התממשותה של הלמידה באה לידי ביטוי בשינוי באורחות החיים וסיגול דפוסים חדשים של רגישות, חשיבה, התייחסות והתנהגות. זאת, לדוגמה, בסיגול דפוסי חשיבה והתנהגות כגון: הסברת פנים אדיבה ונדיבה, פתיחות דעת וגמישות מחשבתית, הפעלת דמיון אמפתי ב"להיכנס לראש" של הזולת, בהשתהות מרוכזת בנושא חקר, דיאלוג חברי או יצירה אמנותית, התנסות הרמונית בסביבה הטבעית, ותרבות שיחה או תרבות נהיגה מכבדת, מתחשבת וסובלנית.  
ניתן למנות כמה התנסויות חינוכיות-לימודיות בתחום הפדגוגיה המתבוננת:
תרגולות גופניות ונפשיות, שמבססות מצבי רוח של רגיעה ושלווה – תרגולות אלה מסייעות להפחתת רמת המתח, המועקה והלחץ הנפשי, לצד שכלול היכולת לוויסות רגשי, עלייה ברווחה האישית ופתיחות קשובה לזולת.
תרגולות גופניות ונפשיות המשפרות את יכולת הריכוז ומיקוד התודעה – תרגולות אלה פועלות לחיזוק יכולת ההכוונה העצמית, ביסוס יכולת ההתמדה במשימה נתונה, שיפור היכולת לתשומת לב ממוקדת, והקטנת הפרעות הקשב והבלבול, פיזור הנפש ותזזיתיות המחשבה.
קידום אקלים חברתי של רגשות חיוביים – על רגשות אלה נמנים אהבה, פתיחות, צניעות, הסברת פנים, חדוות חיים, קבלת האחר, אחווה, נדיבות, רוך ואמפתיה. אקלים כזה תורם להפחתת אלימות והעמקת חברויות, ומהווה כר פורה להפיק את המיטב מעצמך.
טיפוח רגישות אסתטית והתמסרות ליופי – אפשר להתבונן בסביבה הטבעית, ביצירה אמנותית, באדיבות ובנתינה נדיבה. כל אלה הן התנסויות שמוסיפות משמעות והרמוניה לשגרת היום יום. שהות בטבע ובחברת בעלי חיים – השלווה וההרמוניה בטבע מקדמת מוטיבציות פנימיות, כישורי אמפתיה וחמלה, למידה משמעותית, ואימוץ התנהגות כמו דרך ארץ, צרכנות מידתית, וקיימות סביבתית כדרך של חיים עם אחרים ולא על חשבון אחרים.

איפה ואיך

במכללת סמינר הקיבוצים פועל המרכז לפדגוגיה מתבוננת. מטרתו לפתח יכולות ולהעצים כוחות כדי להתמודד בהצלחה עם המכשלות הנפשיות שמחבלות באיכות החיים ומקשות עלינו ביחסים הבינאישיים ובהגשמת יעדים. המרכז עוסק במחקר ובזיהוי של  דרכי ההוראה והחינוך המיטיבות ביותר, ופועל כדי לזמן אותן הן למתכשרים להוראה והן לאנשי חינוך והוראה במגוון התפקידים במערכת החינוך. כך למשל, תחומי הלמידה וההתנסות במכללה כוללים מקורות השראה ויסודות תיאורטיים של פדגוגיה מתבוננת, מיינדפולנס הלכה למעשה, סדנאות הפחתת לחצים נפשיים, תרגולות מיינדפולנס ודיאלוג בבית הספר, לימודי טבע וקיימות סביבתית בגישה מתבוננת, הוראת האמנויות והמקצועות ההומניים בגישה מתבוננת וכן אקטיביזם ומדעי החברה בגישה מתבוננת. לדוגמה, בשיתוף עם תוכנית המצטיינים והפקולטה למדעים מתקיים קורס "אני בטבע". את הקורס מובילות ד"ר נירית אסף-רייזל, ראש החוג למדעים וד"ר נטע בר יוסף-פז, ראש המרכז לפדגוגיה מתבוננת. מטרת הקורס היא לחשוף את הסטודנט לכוחה של ההתבוננות ככלי חינוכי, והכשרתו למשימת מעורבות חברתית במכללה, ובכלל זה בניית סדנת התבוננות בטבע לקראת שבוע הקיימות המתקיים במכללה. הקורס כולל סיור של יומיים למכתש רמון, שבו במהלך שהות בשטח, יום ולילה, מתרגלים התבוננות אישית וקבוצתית בעצמנו ובסובב אותנו – נופי מדבר, בני אדם, בעלי חיים, כוכבים ועוד. בשימוש בכלים ממדיטציית קשיבות (מיינדפולנס), עוצרים, שוהים וחשים, ולצד זה עוסקים בקריאת טקסטים ספרותיים העוסקים בטבע – מדבר, רוח, עצים, פרחים ובעלי-חיים –  נעים בין התבוננות בעצמנו לבין מבט על המתבוננים בטבע וכותבים אותו על פי רוחם ודמיונם.

* פרופ' נמרוד אלוני הוא ראש המכון לחינוך מתקדם ועמית במרכז לפדגוגיה מתבוננת במכללת סמינר הקיבוצים.