פרופ' ג'יימס פלין מסביר למה ה-I.Q שלנו גבוה משל הסבים שלנו. התשובה – לא מה שחשבתם
מאת: מערכת קו לחינוך
פרופ' ג'יימס פלין האמריקני, הידוע כמי ש"אפקט פלין", קרוי על שמו, מסביר בהרצאת טד מדוע היכולות השכליות שלנו מתפתחות עם הזמן. הוא גם מאפשר לנו להבחין כיצד הן התפתחו ורומז למה שעתיד לקרות למין האנושי.
לאפקט פלין נחשף העולם לפני כחמישה עשורים. האפקט מציין שמנת המשכל עולה בשלוש נקודות מדי עשור. ממוצע ה-I.Q מתוקנן מדי כמה שנים לציון 100. לכן בפועל ה-100 של היום במבחן הוא שווה ערך ל-130 לפני מאה שנה. ועיקרון זה גם פועל הפוך; כדי לדעת מה הייתה מנת המשכל הממוצעת לפני מאה שנה, יש להפחית מ-100 30 נקודות. דהיינו, ציון ה-I.Q הממוצע היה שווה ערך ל-70 נקודות. אדם בעל מנת משכל 70 נחשב בימינו למפגר שכלית. אז האם אבותינו היו מפגרים? ההיסטוריה לא בהכרח מעידה על כך, גם לא מבחני משכל שנערכו לאורך המאה האחרונה.
התשובה המפתיעה
בניגוד להסברים שניתנו לעלייה ב-I.Q, כמו תוצאה של תזונה משופרת או עלייה בבריאות, פלין מציין כי לדעתו ההבדלים נובעים משימוש רב יותר בחשיבה מדעית. ההוכחה היא שאפקט פלין בעל קצב ההשתפרות המהיר ביותר לאורך השנים, התגלה במבחנים לחשיבה מופשטת. בין המבחנים – מבחן הצורות של רייבן. לעומת זאת נמצאה השפעה איטית של האפקט במבחנים שמודדים ידע כללי, אוצר מלים ויכולת חישובית. לדעת פלין, שלושה מאפייני חשיבה – לוגית, הכללה והפשטה, יחד עם התייחסות למצבים היפותטיים, שהם חלק מתחומי המדע, ההשכלה והטכנולוגיה, הם הגורמים המשפיעים ביותר. לדבריו, אנשים לפני מאה שנה לא היו פחות אינטליגנטים, אבל נטו פחות לעסוק בהיסקים לוגיים ומדעיים. לדוגמה שאלות כמו; מה תהיה ההשלכה של מקרה מסוים על מקרה אחר. או תתאר לעצמך מצב שבו מתרחש כך וכך, מה היית עושה? או השאלות שקשורות לחשיבה בינארית ופיתוח אלגוריתמים בסגנון אם כך… אז כך… או חשיבת עתיד, שבה הפרט מנסה להסיק מהמידע שיש בידיו היום תרחיש עתידי. למשל, אם השנה נולדו בישראל 185 אלף תינוקות, מה יהיה גודלו של צה"ל בעוד 18 שנה? מה זה אומר לגבי חוסנה של מדינת ישראל בהנחה ש… ועוד.
