מחפשים עתיד

עיתון קו לחינוך
Robots communication

מגמה במערכת החינוך; מקבלי החלטות וארגונים מתחילים לעסוק בחיפוש אלטרנטיבות למערכת החינוך במתכונתה הנוכחית, החל ממשרד החינוך עצמו, דרך מכון סאלד והיוזמה למחקר יישומי בחינוך ועד לרשויות מקומיות, עיריית תל אביב לדוגמה

מאת: סיגל בן-ארצי

מגמה במערכת החינוך; ארגונים מובילים עוסקים בחיפוש אלטרנטיבות למערכת החינוך הנוכחית. משרד החינוך, באמצעות אגף מו"פ במינהל הפדגוגי, נערך לבצע התאמות במערכת החינוך בארץ לתוכנית חינוך 2030 של ארגון ה-OECD. ישראל הצטרפה לתוכנית לפני כשנה. מנהלת האגף, מירב זרביב, נסעה לכנס האחרון של ה-OECD, שנערך בקוריאה, כדי לעמוד מקרוב על דרישות הארגון.
קו לחינוך פרסם בסוף שנת הלימודים תשע"ט גיליון מיוחד שעוסק בעתיד החינוך. הגיליון מבצע סקירה של גופי מחקר, ארגונים ומוסדות, שעוסקים בחקר העתיד בישראל. בינתיים נוספו פעילויות ויוזמות, שמובאות כאן.
אגף מו"פ של משרד החינוך פרסם לאחרונה, במסגרת מגזין השפעה, גיליון מיוחד (מס' 10) , בנושא "עתיד החינוך במציאות משתנה", העוסק בעתידנות בחינוך.
גם מכון סאלד, במסגרת מגזין מגמות, פרסם לפני מספר חודשים קול קורא לחוקרים ולכותבים למגזין שעתיד לצאת לאור תחת הכותרת; "חדשנות ויזמות טכנולוגית וחברתית במדינת הסטארט-אפ". הגיליון נועד להעשיר את המחקר בתחום מגמות החדשנות והיזמות בישראל. בין הסוגיות שהגיליון יחשוף יהיו פערי חדשנות ויזמות בין המגזרים השונים בישראל; סוגים ומודלים של חדשנות ויזמות; השלכות של חדשנות ויזמות על תהליכים בחברה הישראלית ועל האתגרים הניצבים בפניה; אתגרים חברתיים הניצבים בפני החברה העולמית; מדיניות וממשלּ בנושא חדשנות ויזמות בישראל; האופי הייחודי של החדשנות והיזמות בישראל ומקומן באתוס הלאומי החדש; חדשנות ויזמות בארגונים; מקומם של מוסדות ישראליים, כמו צה"ל, לדרבון ולעיצוב החדשנות והיזמות בארץ; היבטים מגדריים של חדשנות ויזמות ועוד.

מחקר רחב יריעה מתבצע עתה ביוזמת משרד החינוך ובמימון הקרן הלאומית למדע בישראל. המחקר עוסק בבחינת שינויים בהוראה במסגרת מיומנויות המאה ה-21. בראש המחקר עומדות פרופ' עפרה מייזלס, מאוניברסיטת חיפה, שהייתה יו"ר המזכירות הפדגוגית של משרד החינוך, ופרופ' זמירה מברך, מאוניברסיטת בר אילן, שהייתה המדען הראשי של משרד החינוך. המחקר בוחן כיצד לפתח מודל אינטגרטיבי להוראת מיומנויות המאה ה-21, שניתן יהיה ליישם בבתי הספר היסודיים בישראל בקנה מידה רחב. בבסיס המחקר עומדת ההנחה כי מיומנויות המאה ה-21 הן מיומנויות של הלב ושל הדעת – של האדם השלם – החלק הרגשי והקוגניטיבי כאחד. מיומנויות אלה רלוונטיות בכל הקשור לתפקודו של האדם בעתיד. בין היתר מדובר במיומנויות כמו יכולת הקשבה לעצמי ולאחר, רפלקציה, ויסות רגשי, אמפתיה לאחר, חשיבה יצירתית וחשיבה ביקורתית. הן מבטאות את המותר שבאדם ואת החוכמה המייחדת אותו.
מחקרים מעטים בעולם עסקו עד כה במיומנויות הלימודיות במאה ה-21, ובעיקר התמקדו במקצועות ספציפיים וביחידות הוראה מסויימות – במתמטיקה, למשל. מחקרים אחרים התמקדו במיומנויות חברתיות רגשיות. עדיין לא הוצע מודל להטמעת המיומנויות הרלבנטיות בהוראה למידה, שכולל מיומנויות הוראה-למידה ומיומנויות חברתיות-רגשיות. החוקרות פרסמו קול קורא לחוקרים כדי שיציעו חומרים למרכז מצוינות, שמטרתו לפתח מודל מבוסס מחקר למיומנויות המאה ה-21.
היוזמה למחקר יישומי בחינוך, עוסקת בשנים האחרונות בבחינת הפן הרגשי חברתי של למידה במאה ה-21. בכנס השנתי של היוזמה, שייערך ב-8-9.1.2020, במכון ון ליר בירושלים, יוקדש היום הראשון של הכנס לתחום הרגשי חברתי – SEL. גם המטרה של היוזמה היא פיתוח מודל שייושם הלכה למעשה בבתי הספר בישראל, שיתמקד ביישום תהליכי הוראה-למידה כוללות מיומנויות המאה ה-21 יחד עם למידה רגשית-חברתית.
שינוי מרענן בנוף החינוכי בישראל מתבצע בשנים האחרונות במינהל החינוך של עיריית תל אביב. המינהל מפתח מזה ארבע שנים גישה חדשה בהוראה-למידה, מבוססת מיומנויות המאה ה-21, בבתי הספר היסודיים בעיר. הגישה גובשה בשיתוף פעולה עם ההורים ובברכתה של הנהלת מחוז תל אביב של משרד החינוך.


השאירו תגובה

שתפו בפייסבוק
שתפו בטוויטר
שתפו בלינקדאין
שתפו במייל

עוד כתבות

הרשם/י לקבלת הניוזלטר שלנו

עקבו אחרינו