ארגון ה-OECD פרסם הנחיות חדשות למבחן פיז"ה 2021, שישים דגש על מתמטיקה. ההנחיות רחוקות מתוכניות הלימודים בישראל לפחות כמו המרחק בין ירושלים לפריז (מקום מושבו של הארגון)
מאת: סיגל בן-ארצי
לאחרונה פרסם ארגון ה-OECD הנחיות חדשות לקראת מבחני פיז"ה, שייערכו בשנת 2021. ארגון ה-Organisation for Economic Co-operation and Development) OECD) – הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי, יושב בפריז, ומאגד 36 מדינות מפותחות ודמוקרטיות, השולטות על כ-62 אחוזים מהתוצר העולמי. אגף החינוך שבו, עוסק במחקרים שמטרתם לקדם את החינוך במדינות החברות בו וברמה העולמית. לצורך זה מועברים מבחנים השוואתיים בין מדינות הארגון. אחד מהם הוא מבחן פיז"ה -Programme for International Student Assessment. המבחן בודק את רמת האוריינות של תלמידים בני 15 בשלושה תחומים: קריאה, מתמטיקה ומדעים. המבחן נערך אחת לשלוש שנים, כאשר בכל פעם מושם דגש על אחד משלושת התחומים. מטרת המבחן היא לבדוק באיזו מידה רכשו התלמידים כלי חשיבה כלליים, שיסייעו להם לתפקד כבוגרים מועילים בחברה. בעקבות המבחן נערך מחקר משווה בין המדינות, המדרג אותן יחסית למדינות אחרות שהשתתפו בו. המבחן האחרון נערך בישראל ב-2018 ותוצאותיו יפורסמו בחודש דצמבר 2019.
מתמטיקה עכשיו
בשנת 2021 ייערך מבחן פיז"ה הבא, ובו יושם דגש על תחום המתמטיקה. ההנחיות שפורסמו לחברי הארגון עוסקות בהתאמת מקצוע המתמטיקה למאה ה-21 (ראה סרטון). הן דורשות להפסיק לשנן נוסחאות, חוקים ומשפטים, ובמקומם להתחיל לפתור בעיות שבהן עשויים מסיימי מערכת החינוך להיתקל בבגרותם. הגישה היא שהעולם הממוחשב, הנמצא בקצות אצבעותיו של כל תלמיד, אמור להיות אמצעי העזר העיקרי להתמודדות עם דרישות מתמטיות במאה ה-21. למה ללמוד אלגוריתמים אם כמה פעולות בנייד יוכלו לתת את התשובה מיד? ובכלל, כמה תלמידים אכן מתמודדים כמבוגרים עם פתרון לוגריתמים?
ההנחיות החדשות של הארגון מבקשות להטמיע את שימושי המחשב בהוראת המתמטיקה ולהיפטר מנושאים אחרים, מיעוטי שימוש, שעדיין קיימים בהוראת המקצוע. ההוראה תתמקד יותר בחשיבה מתמטית, תוך הבנה של עקרונות מתמטיים ויישומם. הליך זה ידרוש להטמיע בהוראה גם חשיבה מסדר גבוה, כמו יישום, הערכה והשבחה. התלמידים יצטרכו להגיע למסקנות מהבעיות שיוצגו לפניהם, תוך שעליהם לנמק כיצד הגיעו אליהן.
לא בבית ספרנו
מערכת החינוך בישראל סובלת כבר עתה משני כשלים בולטים, שיקשו עליה, ככל הנראה, לעמוד בדרישות הארגון;
1. בתחום תוכניות הלימודים; תוכנית הלימודים החדשה במתמטיקה בחטיבת הביניים הוכנסה למערכת בשנת 2012. תלמידי ישראל נבחנו בה במבחני פיז"ה בשנים 2015 ו-2018. במבחן שנערך ב-2015 הגיעה ישראל למקום ה-39 מבין 70 המדינות שהשתתפו בו. על פי תוצאות מבחן זה כבר ברור שתוכנית הלימודים בארץ אינה מהמתקדמות. תוצאות מבחן 2018 עתידים להתפרסם בחודש הקרוב.
תוכנית הלימודים החדשה במתמטיקה לחטיבה העליונה מועברת לראשונה רק השנה במתכונת של ניסוי (פרוט בהמשך). כבר עתה ברור שאין הלימה בינה לדרישות הארגון.
2. הכשרת המורים; על המערכת להכשיר את המורים להוראה לחשיבה מסדר גבוה. גם אם תהיינה השתלמויות מורים מרתוניות בשנה הבאה, יש צורך בזמן רב להטמיע את השינויים בכיתות. הזמן הקצר שעומד עד המבחן, כשנתיים, אינו מספיק.
צא וראה
לפניכם פרוט תוכנית הלימודים החדשה במתמטיקה לבגרות. אתם מוזמנים להשוות אותה לדרישות ה-OECD למבחן פיז"ה הבא;
לשלוש יחידות; התוכנית מתמקדת בידע מתמטי הנדרש מהתלמיד בחיי היום יום. בין נושאי הלימוד; קריאת גרפים, בעיות מילוליות, סטטיסטיקה והסתברות, וכן גיאומטריה של המישור והמרחב.
לארבע יחידות; התוכנית מיועדת לתלמידים שילמדו בעתיד מדעי החיים ומדעי החברה. בין נושאי הלימוד; חשבון דיפרנציאלי ואינטגרלי, הסתברות וסטטיסטיקה וכן גיאומטריה אנליטית, טריגונומטריה וגאומטריה של המישור.
לחמש יחידות; התוכנית דומה למתכונת הנוכחית, עם שינויים מסוימים באופן ההוראה ובגישה להוראת חשבון אינטגרלי. לתוכנית יוחזרו הנושאים אינדוקציה מתמטית וקומבינטוריקה.
נראה שרוב התוכנית, אולי למעט זו שבהיקף של שלוש יחידות, אינה מוכוונת לדרישות החדשות של ה-OECD.
כדאי לדעת; כבר השנה ייערך בישראל על ידי הארגון מחקר החלוץ, המקדים את מחקר פיז"ה 2021. במחקר יידגמו כ-50 בתי ספר. בכל בית ספר ישתתפו כ-50 תלמידים, שיידגמו באופן אקראי. תוצאות מחקר זה ישמשו מדד מנבא לתוצאות המבחן שייערך שנה לאחר מכן.
הולך ופוחת הדור
מידע על איכות מורי המתמטיקה בישראל, שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בסוף חודש אוגוסט האחרון, מצביע כי כ-40 אחוזים מכלל מורי המתמטיקה במערכת הם בוגרי מכללות אקדמיות לחינוך, כ-24 אחוזים בוגרי אוניברסיטאות וכ-18 אחוזים בעלי תואר אקדמי מחו"ל. בחטיבה העליונה כ-51 אחוזים בוגרי אוניברסיטאות, כ-20 אחוזים בעלי תואר אקדמי מחו"ל וכ-19 אחוזים בוגרי מכללות אקדמיות לחינוך.
שיעור הנבחנים במתמטיקה ברמה של חמש יחידות בקרב המורים החדשים למתמטיקה בצניחה. בקרב המורים חדשים בבית ספר היסודי הוא ירד מ-23% ב-2011 ל-13% ב-2019 ובתיכונים מ-53% ל-44%. כלומר, 56% – כשלושה מכל חמישה מהמורים החדשים למתמטיקה בתיכון – לא עשו בעצמם בגרות במתמטיקה בהיקף של חמש יחידות.
לא זה הדרך
ראוי לציין כי בשנים האחרונות נעשה מאמץ גדול במיוחד להעלות את אחוז הזכאים במתמטיקה לחמש יחידות בבגרות, אך הדגש היה על הרחבת אחוז הזכאים ולא על התאמת תוכנית הלימודים למאה ה-21. ההשקעה בתחום – כ-75 מיליון שקלים, כוונה בעיקר לתיכונים, ולא לקהל היעד של מחקר פיז"ה.
במחקר של בנק ישראל שפורסם לאחרונה, על יעילות ההשקעות שבוצעו במקצוע המתמטיקה בשנים האחרונות, נמצא כי התוכנית להעלאת אחוז הזכאים לבגרות בהיקף של חמש יחידות העלתה את שיעור הנבחנים בשלושה אחוזים מ-14% ל-17%, והשפיעה רק על הבנים.
למרות שמערכת החינוך מוכוונת למבחנים הבינלאומיים, והם מהווים מדד להצלחת מדיניות משרד החינוך, יש לשער שלהשקעות העצומות שהיו בישראל בתחום המתמטיקה בשנים האחרונות לא תהיה השפעה דרמטית על המחקר הקרוב. ישראל, ככל הנראה, תמשיך להימנות על המדינות שנשארו הקבצה.
להרחבה; מתוך אתר משרד החינוך; ישראל במבחן פיז"ה 2015 וקישור לאתר המבחן בארגון ה-OECD
