במקום שיעורי כישורי חיים צריך להשתמש באירועים מאתגרים מחוץ לכיתה – בהפסקות או בתחרויות ספורט, ללמידה רגשית-חברתית. זו אחת המסקנות מיום עיון שהתמקד בלמידה רגשית-חברתית, בכנס השנתי של היוזמה – מרכז לידע ומחקר בחינוך
מאת: סיגל בן-ארצי*
בקרב הקהילה המדעית ישנה הסכמה לגבי חשיבותה של ההתפתחות הרגשית-חברתית. ידוע כי להתפתחות זו ישנה השפעה על היכולות האישיות – האקדמיות, הרגשיות וההתנהגותיות ועל האווירה בכיתה ובבית הספר. עם זאת, גישות שונות של הטמעת חינוך רגשי-חברתי במערכת החינוך, נתקלו לאורך השנים בקשיים ובמחסומים שונים.
קשיים ומחסומים
לאורך השנים נמצא, כי תוכניות ללמידה רגשית-חברתית לא תמיד מועברות בשעות קבועות במערכת. במקרים לא מעטים, מועברות התוכניות בשיעורי חינוך, ולכן הן מתקבלות על ידי התלמידים והצוות "כתוכניות שנחשבות פחות". ברוב המקרים מעבירים את התוכניות גורמים "חיצוניים", כמו מדריך שהוכשר לכך או יועץ בית הספר. מעצם מהותן של התוכניות, והעובדה שלא המחנך מעביר אותן, נוצר מצב "לא בריא", כאשר האוטונומיה של המחנך בתחום זה נפגמת. בעיה נוספת כרוכה בעלות התוכניות. כיוון שאלה תוכניות מחוץ לשעות המערכת, יש להן עלות נוספת. בעיה אחרת היא שקשה לשלב את התוכניות במהלך יום הלימודים ולכן קשה לקיים אותן לאורך זמן.
מחקרים שנערכו על תוכניות שהצליחו, גילו כי תוכניות אלה נהנו מגב חזק של הנהלת בית הספר, מצורך מהותי של בית הספר להעביר אותן, ממחנכי כיתות שדחפו לקיומן, ועוד. מכל זה עולה, כי כדי שהתוכניות ללמידה רגשית-חברתית יצליחו, נדרשת מערכת אחרת, גמישה יותר וקלה יותר להטמעה בבית הספר, מזו הקיימת כיום.
שינויים ואפשרויות
לפני כשבוע נערך הכנס השנתי של היוזמה – מרכז לידע ולמחקר בחינוך. הראשון משני ימי הכנס הוקדש ללמידה רגשית-חברתית. הדוברת המרכזית בו הייתה פרופ' סטפני ג'ונס, מאוניברסיטת הרווארד. ג'ונס הציגה מאמר שכתבה לאחרונה שכותרתו; "חשיבה מחודשת על למידה רגשית-חברתית; ממצאים מגישה מבוססת אסטרטגיה" (פי דלטה קפן 2019, 100, (5), 53-58).
ג'ונס ציינה, כי בניגוד לשיטה הרווחת, הדוגלת בהענקת "מידה אחידה לכולם", מוצעת במאמר גישה שתגיב לצרכים מקומיים, ותאפשר למורים להטמיע אותה בקלות;
1. כיוון שמיומנויות רגשיות-חברתיות מתפתחות בהדרגה, יש לארגן את הלמידה על פי מודל התפתחותי, תואם גיל. במאמר מוצג לראשונה מודל התפתחותי מגילאי גן ועד לכיתה ה'. לגבי ילדי הגן, למשל, הוצע "להתמקד בכוח לעצור ולחשוב"; בגן מסתגלים הילדים לפעילות בקבוצות ומפתחים מיומנות של שליטה עצמית בסיסית. לשם כך עליהם לרכוש מיומנויות של המתנה, שיתוף ומשחק על פי תור, יחד עם התנהלות עצמית שתאפשר להם להשתלב בפעילות השגרתית בגן.
2. במקום להטמיע את התכנים של למידה חברתית רגשית בכיתה – במתמטיקה ואוריינות, לדוגמה, עדיף להטמיע אותם לאורך כל היום, במקומות כמו מסדרונות בית הספר, אולם הספורט, הקפיטריה והחצר. כך המורים יוכלו להתמודד עם התנהגויות אתגריות ולנצל הזדמנויות כשהן מתרחשות. כך גם יהיה קל יותר להפעיל את התוכניות בקלות רבה יותר והן תהפוכנה לנגישות לכל התלמידים.
3. יש לאפשר למורים מרחב פעולה גדול יותר בהטמעת התוכניות ללמידה רגשית-חברתית. חשוב לאפשר להם להחליט מה להטמיע, מתי ואיך, כיוון שהם אלו שמכירים הכי טוב את תלמידיהם. יש לצייד את המורים במשאבי למידה ברמות שונות.
מחקר ומסקנות
בקיץ האחרון הצטרף צוות החוקרים של ג'ונס לתוכנית לימודים חוץ בית ספרית, שנמשכה שישה שבועות. בתוכנית השתתפו 169 תלמידים מעוטי יכולת, מגיל הגן ועד לכיתה ח', ו-19 מורים. המורים עברו הכשרה מקדימה על פי תוכנית לימודים שגובשה במעבדה לפיתוח רגשי חברתי באוניברסיטת הרווארד. המורים התמחו באסטרטגיות שכללו משחקי חשיבה, מעגלי שיח ופתרון בעיות. האסטרטגיות היו מותאמות גיל ואוניברסליות – שתאמו לכל הגילאים. המורים הורשו לשלב בתוכניות אסטרטגיות אחרות וחומרים נוספים.
במסגרת המחקר שליווה את התוכנית, נדרשו המורים לאסוף נתונים יומיים, לעקוב אחר אתגרים שבועיים ולדווח על המיומנויות הרגשיות-חברתיות של התלמידים בתחילת הקיץ ובסופו.
מהמחקר עלה כי הייתה עלייה משמעותית ביכולות הרגשיות-חברתיות על פי כל 13 הפריטים שנסקרו. נמצא גם שהתלמידים שהיכולות החברתיות שלהם דורגו במקום הכי נמוך בתחילת הקיץ, הראו את השיפור הגדול ביותר בסופו. המורים שילבו בעבודתם בגילאים הנמוכים כשתיים-שלוש אסטרטגיות מדי יום ובגילאים הגבוהים אסטרטגיה אחת. רוב הפעילויות ששולבו היו ממעבדת EASEL של האוניברסיטה. בסך הוכל דיווחו המורים על חוויה קלה וחיובית. שלוש מיומנויות אותרו כמאתגרות יותר; התמקדות ומתן תשומת לב, התמודדות עם עימותים וניהול רגשות.
מסקנות החוקרים היו, שכדי להטמיע בהצלחה תוכניות לימודים בתחום הרגשי-חברתי יש צורך בגישות חדשות וגמישות, הבנויות סביב מודל התפתחותי על פי גילאים.
אתר להטמעת למידה רגשית-חברתית בחינוך
בכנס היוזמה הוצג Explore SEL – אתר יישומי להטמעת למידה רגשית-חברתית במערכות חינוך, שפותח על ידי המעבדה בהרווארד. האתר הוא חלק מפרויקט הטקסונומיה של מיומנויות הלמידה הרגשית-חברתית, של בית הספר לחינוך באוניברסיטה. כדי לפתח את האתר, נוצר צורך להגדיר מהם תתי התחומים הרבים בחינוך שחוסים תחת מטריית המושג למידה רגשית-חברתית. למשל; הכשרה במיומנויות חברתיות, כישורי חיים, מיומנויות לא קוגניטיביות, מיומנויות המאה ה-21, מניעת אלימות, חינוך לאזרחות טובה, יישוב סכסוכים ועוד.
הכלים באתר נועדו לבחון את הלמידה הרגשית-חברתית מול המסגרות המושגיות והמיומנויות הלא אקדמיות. באמצעות כלים ויזואליים התאפשר לבצע שלוש פעילויות; Domain Focus – להשוות כל אחת מהמסגרות העיוניות על פי המיקוד שלהן בכל אחת משש הקטגוריות; ויסות קוגניטיבי, מיומנויות רגשיות, מיומנויות חברתיות, ערכים, תפיסת עולם, זהות ודימוי עצמי. Compare Frameworks – השוואה בין מסגרות עיוניות שונות ובחינת הקשרים ביניהן. Compare Terms – השוואה בין הגדרות של אותו ביטוי במסגרות השונות.
*המקור; חומרי הרקע לכנס היוזמה. מאת: רבקה ביילי, לורה סטיקל, גרטשן בריון-מייזלס וסטפני מ' ג'ונס
