פרק מתוך דו"ח מצב המדינה 2020, שפרסם לאחרונה מרכז טאוב לחקר מדיניות חברתית, עוסק במערכת החינוך. הפרק עוסק בסוגייה כיצד להגן טוב יותר על התלמידים מפני נגיף הקורונה, ללא הוצאה תקציבית גדולה. הפרק, שכותרתו "מערכת החינוך בישראל בזמן משבר הקורונה: שלושה מתווים חלופיים", נכתב על ידי החוקר נחום בלס.
הפרק מציע שלושה מתווים חלופיים ללמידה הרגילה בכיתות. הראשון הוא מתווה הלמידה ההיברידית, שמשלב למידה חלקית בבתי הספר – יום או יומיים בשבוע, יחד עם למידה מרחוק, ותואם למודל משרד החינוך, ששונה לאורך החודשים האחרונים מספר פעמים.
השני הוא חלוקת מערכת החינוך לשתי משמרות – בוקר ואחר הצהריים, שמחייבת הכפלת מספר המורים.
השלישי הוא הורדת הרף המקסימלי של תלמידים לכיתה, מה שמחייב אף הוא הגדלת מספר הכיתות ומספר התלמידים.
הפרק מנתח את המתווים, את העלויות ואת התועלות והחסרונות בכל מתווה.
כמו כן מציג הפרק מגוון הצעות להגדלת מספר הכיתות, רובן מוכרות, כמו ניצול חללים קיימים בבית הספר, כמו ספרייה, מעבדות, מרחבים מוגנים, מסדרונות וכמובן חלוקת כיתות; הוא מציע לצמצם שטחים של כיתות שבהן מספר תלמידים מועט לטובת כיתות גדולות.
עם זאת, הפרק מעלה אפשרויות נוספות, והן לנצל בתי ספר שקטנו או נסגרו לטובת התקופה הנוכחית. מסתבר שב-2020, ב-519 בתי ספר, המהווים כעשרה אחוזים מבתי הספר, מספר הכיתות נמוך בשליש לפחות לעומת 2010.
עוד מציין הפרק, כי מאז 2010 נסגרו 372 בתי ספר, והמבנים קיימים גם כיום.
מעבר לשיטת "חדר מקצוע" במקום "חדר כיתת אם" יכול גם הוא לתרום חדרים נוספים לקליטת הכיתות שיפוצלו (בלס, 1998).
בבתי ספר על-יסודיים אפשר להתארגן בקפסולות, באופן שכל קפסולה תלמד שש עד שבע שעות ביום, שלוש פעמים בשבוע, ובכך להשלים את שעות ההוראה בבית הספר הנדרשות על פי המתווה הנוכחי. בשאר הימים אפשר להשלים שעות בלמידה מרחוק.
כמו כן מציע הפרק לרכז מקצועות עם שעות הוראה מעטות לשליש אחד או למחצית אחת.
