המכללה האקדמית גורדון משיקה השנה שיטה חדשה להערכת הסטודנטים – שיטת התגים

אם משרד החינוך שואף להעלות את הישגי התלמידים עליו לבצע מהלך מקיף ולא רק שינויים בהערכה. ראו את אונטריו קנדה כדוגמה

כדאי לדעת; רונית כהן זמורה היא מאבחנת דידקטית, שטוענת שלא מספיק לעשות רק אבחון לילד. צריך גם לספק מידע להורים וללוות אותם בכל שלבי התקדמות של הילד (מודעה)

בין התוכניות; תואר שני בחינוך לשְלוֹמוּת (Wellness), תואר ראשון בהפרעות בתקשורת במכללה, תואר שני להוראה ביסודי, ותואר ראשון בחדשנות דיגיטלית

לפי נתוני הלמ"ס כ-7.4% מהסטודנטים לתואר ראשון נושרים מהלימודים אחרי שנה אחת בלבד. במדעים מדויקים, ובמדעי המחשב בעיקר, שיעור הנשירה הממוצע הוא כ-30%

בכיתות רגילות השפיעו תומכי ההוראה מעט מאוד על הישגי התלמידים. לעומת זאת, תומכי ההוראה השפיעו לחיוב בכיתות בהן התקיים שילוב חלקי של בעלי צרכים מיוחדים מאת: מערכת קו לחינוך* בשנים

כדאי לדעת; הכנה לקורס מנהלים של אבני ראשה, הדרכה למכרזי ניהול ופיקוח, בדיקה כדאיות פרישות לפנסיה ועוד – במכון למימוש זכויות מורים (מודעה)

הגורם המנבא הטוב ביותר של בריאות, עושר ואושר בהמשך החיים
איננו ההישגים בבית הספר, אלא מספר השנים במסגרת הבית ספרית

קייטלין מורן, צעירה שחונכה בחינוך ביתי, חושפת בטור בטיימס הלונדוני שתי תובנות; 1. שוק העבודה במאה ה-21 דורש מיומנויות שאף אחת מהן לא נלמדת בבית הספר. 2. לכל תלמיד יש היום טלפון חכם

מחקר חדש מציע לבחון תהליכים חינוכיים מנקודת מבט התקשרותית בין המורים לתלמידים, על מנת להעלות את הישגי התלמידים ואת ההסתגלות הרגשית והחברתית שלהם