מאת: סיגל בן-ארצי*
כולנו כבר מכירים את סירי של אפל ואת אלקסה של אמזון. הבינה המלאכותית כבר כאן והיא הופכת לחלק מחיינו. המומחים תמימי דעים שהבינה המלאכותית תשולב בכל תחום בעוד כמה עשורים; החל ממכוניות אוטונומיות, דרך ריפוי מחלות קשות וכן – גם בחינוך. הכיוון נראה ברור למדי, בייחוד לבעלי אוריינטציית עתיד שבינינו. השאלה הנשאלת עכשיו היא כיצד היא תשתלב בתחום החינוך. התשובה המתבקשת היא כי עלינו להכין את עולם החינוך של היום לעולם של מחר; לשנות גישות הוראה, להכניס יותר ויותר טכנולוגיה לכיתה ובייחוד – להכשיר את המורים שלומדים הוראה עכשיו.
מאמר על בינה מלאכותית וחינוך פורסם לאחרונה ב-Edweek (קישור בסוף הכתבה), ושימש השראה למאמר זה.
קווים לדמותה
מהי בינה מלאכותית וכיצד היא עובדת? העיקרון הוא שכל מכונה שמשלבת בינה מלאכותית מסוגלת לבצע פעולות בדומה למוח האדם. כלומר, היא בעלת מידע מסוים והיא מסוגלת להפוך אותו לידע. היא מסוגלת לפרש מצבים, להסיק מסקנות ולייצר מציאות בהתאם. למשל, תוכנה לזיהוי קול והבנת שפה, שנמצאת בבסיס ההפעלה של סירי ואלקסה. דוגמה אחרת היא תוכנות תיעדוף – שמסוגלות להתאים לנו את מה שאנחנו מעדיפים – חדשות שמעניינות אותנו וגוגל מציג לנו אותן, או תוכנות שפועלות בפלטפורמות אחרות – של YES לדוגמה, שמציעות לצופה ליהנות גם מסדרה דומה לזו שהוא נוהג לצפות בה.
בכל התוכנות הללו אנחנו יכולים להשתמש גם לחינוך. ניקח לדוגמה תלמיד כלשהו; אנחנו יכולים לדעת מה הוא יודע וכיצד הוא לומד, להכין לו "תיק אישי" ממוחשב ולקדם אותו במהירות רבה לאין שיעור מאשר בשיטות ההוראה המסורתיות.
גילוי נאות; לפני זמן רב פיתחתי במטח תוכנה להפחתת חרדה ממתמטיקה לתלמידים בבית הספר היסודי. התוכנה יכלה לזהות מה התלמיד יודע באמצעות תרגילים שהתבקש לפתור – החל מתרגילים פשוטים ועד לשלב שבו נכשל. היא זיהתה אם תלמיד בכיתה ה' נמצא ברמה של תלמיד בכיתה ג'.
האם תלמיד כזה יוכל להתקדם בקצב של כיתתו? ברור שלא. לכן השאלה שעלינו להתמודד איתה היא; כיצד נשתמש באמצעים העומדים לרשותנו עתה כדי לקדם אותו. במלים אחרות; כיצד נשתמש בבינה המלאכותית לטובתו.
כבר אז, טרום הבינה המלאכותית, השתמשנו בטכנולוגיה בסיסית כדי לקדם את התלמיד; תכנתנו את התוכנה כך שלאחר שלוש פעמים שהוא ענה נכון על תרגילים מאותו סוג, העלינו אותו לתרגילים ברמה גבוהה יותר, בהתאם לתוכנית הלימודים. אם התלמיד נכשל – התוכנה המשיכה לתרגל אותו עד שהצליח והבין את העיקרון. היום, באמצעות הבינה המלאכותית, ניתן לעשות קיצורי דרך ולייעל את הלמידה. תארו לעצמכם שהתוכנה תזהה לא רק את רמת הידע של התלמיד אלא מרכיבים נוספים שחשובים ללמידה; האם הוא מרוכז יותר בבוקר או בערב? האם הוא נכשל בהבנת השאלה או שאינו יודע את החומר? האם הוא מצליח לענות על שאלות באלגברה אבל נכשל בגיאומטריה? ועוד. התוכנה תבנה לתלמיד פרופיל למידה ותוכל לקדם אותו בהתאם. ברור שהלמידה תהיה שונה בכל פרמטר שהוא. ברור גם שנוכל להטמיע אותה לא רק במתמטיקה אלא בכל תחום ידע אחר.
ולא רק; הבינה המלאכותית תוכל לסייע להוראה על כל היבטיה, למשל בניהול המערכת; שיבוץ תלמידים לקבוצות למידה יוכל להתבצע בהתאם לפרמטרים אחרים מאלה המוכרים לנו – במקום כיתות גילאיות, תהיינה קבוצות לימוד שיסווגו על סמך נתוני למידה אחרים: של כאלה שקולטים טוב יותר משמיעה ופחות מקריאה ולהיפך, תלמידים נורמטיביים או בעלי לקויות למידה, תלמידים מהירי חשיבה או איטיים שזקוקים לזמן למידה נוסף, ועוד. ואם בכל זאת נישאר במתכונת של סיווג על פי גיל, תוכנות שליטה בכיתה יוכלו לסייע למורה להבחין מי מתפקד בכיתה ומי מנמנם.
ומה עם מדינת הסטארט-אפ?
לחגיגה מצטרפת בצעדים מדודים גם ישראל. במקביל לפעילות של משרד החינוך, כמו פרסום החוברת פדגוגיית מוטת עתיד, הצטרפות לתוכנית חינוך 2030 של ה-OECD, או תחרויות בתחומי המדעים והטכנולוגיה שהמשרד יוזם, עולים גופים "שדוחפים" מהשטח; מטח מקימה חברת בת שעוסקת בפיתוח מוצרים טכנולוגיים לחינוך, בתי ספר מריצים האקתונים כדי לעודד את התלמידים לדבר טכנולוגיה, רשתות חינוך מקימות מרכזי יוזמה ופיתוח כמו עמל, אמי"ת ואורט. האקדמיה מביאה את בשורת העתיד לבתי הספר, כמו המגמה לטכנולוגיות תקשורת באוניברסיטת בר אילן, בראשות העתידן פרופ' דוד פסיג, שעוסקת גם בשיפור לקויות למידה ויכולות קוגניטיביות באמצעות מציאות מדומה. מספר החברות המחדירות את מוצריהן לבתי הספר הולך וגדל; כאלה המשלבות תוכנות שליטה בכיתה כמו רדיקס, כאלה המפתחות תוכנות למידה כמו עת הדעת או גלים, כאלה המכינות את התלמידים לבגרות ברשת ועוד. גם הקשר בין האקדמיה לשדה מתחזק, באמצעות תוכניות לימודים מתקדמות של גופים כמו מכון דוידסון, נוער שוחר מדע ועוד. השטח תוסס וטוב שכך, אלא שלא די בכך.
ועולם כמנהיגו נוהג
מנהיגי המעצמות כבר מנווטים את דרכם בהתאם למציאות החדשה ההולכת ונבנית לעינינו. סין פועלת ללא לאות כדי להיות המובילה בעולם בתחום הבינה המלאכותית. נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין, הכריז לאחרונה שהאומה שתוביל בתחום הבינה המלאכותית תהיה זו שתשלוט בעולם. ארגון ה-OECD מפתח את מבחני החינוך שלו – פיז"ה למשל – כדי שידביקו את המציאות המתפתחת. התוכנית בראשותו – "חינוך 2030", מעודדת את מדינות הארגון להדביק את הפער הקיים בין תחום החינוך לעולם העבודה. מיומנויות המאה ה-21 הוא ביטוי שחוזר ונשמע בכל שיח מהותי שמתמקד בקידום תחום החינוך.
העתיד כבר כאן והחינוך בישראל, בדרכו האיטית והגמלונית, עושה צעדים ראשונים כדי להיערך אליו. אלא שלא די בכך. ישראל צריכה להצהיר על כוונתה להשתלב בטכנולוגיות הבינה המלאכותית כדי להיות שם, ולא רק ברמת חברות הסטארט-אפ. רק כשזה יקרה, ייתכן שפירורי תקציב מתחום זה יגיעו גם למערכת החינוך.
* בתודה לפרופ' נצה מובשוביץ הדר מקשר חם, שהיפנתה אותנו למאמר ב-Edweek.
