מחקרים מראים שרגשות משפיעים על הלמידה. אך האם ניתן להעניק מענה רגשי ראוי בסביבה שמתמקדת בעיקר בפיתוח קוניטיבי? התשובה לפניכם
מאת: מערכת קו לחינוך
"פסיכו-פדגוגיה ממדים רגשיים בתהליכי הוראה למידה" היא חוברת שפרסם אגף מו"פ במינהל הפדגוגי של משרד החינוך (ינואר 2019). החוברת מציעה לפתח מודעות לממדים הרגשיים בתהליכי ההוראה למידה, כיוון שהתהליכים הקוגניטיביים והתהליכים הרגשיים בלמידה קשורים זה בזה. מחקרים מראים שרגשות שליליים משפיעים על תהליכים קוגניטיביים – כעס וחשש משפיעים על זיכרון, חשיבה בהירה, פתרון בעיות ועוד. רגשות חיוביים, מאידך, מאפשרים חשיבה מסדר גבוה ויצירתיות. המחקרים מראים עוד, שלאינטליגנציה הרגשית של המורה השפעה על איכות ההוראה שלו. חוסר הבנה של המוטיבציות של התלמידים או הסברים שגויים שלהם, מעכב תגובה אפקטיבית שלו.
למה פסיכו-פדגוגיה
פסיכו-פדגוגיה נועדה לחבר בין התהליכים הקוגניטיביים לתהליכים הרגשיים בכיתה כדי להיטיב עם ההוראה והלמידה בכיתה. החוברת מציגה מערך למידה ומיפוי שמבוסס על הליך ניסויי שאליו נרתמו שישה בתי ספר במשך שנתיים. המערך מציג חמישה היבטים רגשיים שנמצאים בכל הליך של הוראה למידה;
1. יחסים – בין לומד, מלמד, תוכן וקבוצה. 2. מסוגלות אישית של התלמיד והמורה. 3. מוטיבציה ואוטונומיה – הרצון ותחושת החירות הפנימית של הלומד והמלמד. 4 משוב והערכה – המשוב כמקדם למידה. 5. אתגרים בלמידה – היכולת לנתח את הקשיים של תהליכי ההוראה.
מודלים פסיכו-פדגוגיים
החוברת מציגה מספר מודלים של פסיכו-פדגוגיה בכיתה, כפי שפותחו בבתי הספר שהשתתפו בהליך הניסויי. כך, למשל, בישיבת קו המבשר במבשרת ירושלים, נבחן מצב שבו הכיתה משמשת מודל לקבוצה והמורה הוא המנחה שלה. במקרה זה נערכה התבוננות על הכיתה כקבוצה לומדת, שכללה בחינה של תהליכים בינאישיים במהלך הלמידה, החלקים הרגשיים המודעים והבלתי מודעים שהיו בה, ותפקידו של המורה באותה קבוצה. תצפיות במפגשי הקבוצה היו חלק מהתהליך. המודל שפותח התייחס לתהליך הקבוצתי והשפעתו על חווית הלמידה. המורים עברו השתלמות בנושא המורה כמנחה וכיצד עורכים תצפית. נערך גם שיח רגשי בצוות שהשתתף בתהליך.
בתיכון שער הנגב פותח מודל שהתמקד בדיאלוג כמניפה לפיתוח היחסים בתוך בית הספר. בית הספר בחן את הדיאלוגים שמתרחשים בו והבחין שרובם ממוקדי מטרה פונקציונאלית, מה שפגע בהתפתחות האישית של הצוות והתלמידים. מודל ששם דגש על התפתחות הדיאלוגים בבית הספר, כלל דרישה מכל מורה לבצע שלושה דיאלוגים אישיים עם אנשי צוות או תלמידים. התוצר הסופי היה שינוי השיח הבית ספרי. לכל מפגש דיאלוגי קדמה הכנה שכללה שאלות יסוד, כמו מה מטרת הדיאלוג, מה ההנחות שיש לי על האדם עמו אני עומדת לנהל דיאלוג, מה תפקידי ביחס אליו, האם אני רוצה בדיאלוג הזה ועוד. התוצאה הייתה שהשיחות בבית הספר הפכו לדיאלוגיות. השיח הבית ספרי השתפר ברמות שונות; בין המנהל למורים, בין המורים לאנשי הצוות, בין הרכזים צוותים המקצועיים ועוד.
עקרונות הפעלה
העיקרון הבסיסי הוא שפדגוגיה ופסיכולוגיה משולבים ביחד בכיתה או בבית הספר. השיח חייב להיות ממוקד בתמיכה בלמידה. למשל, להחליט שהבחינות תהיינה בתחילת היום על מנת שהתלמידים יהיו פנויים ללמידה שגרתית בהמשך. או השיח עצמו יכול להשתנות. שאלה כמו מה שלומך מזמנת תשובה הכל בסדר. אבל אם נשאל את אותה שאלה בסגנון אחר, כמו איך אפשר לעזור לך להתקדם במקצוע מסוים, התשובה יכולה להיות אחרת. בבית הספר מתקיים שיתוף מתמיד ביעדים ובמשימות שעל הפרק, כולל תחומי אחריות של אנשי הצוות השונים. בבית הספר מתבצע ליווי אישי, שכולל הגדרה של היעדים לכל פרט, מעקב אחריהם, תמיכה רגשית בהליך הביצוע, וסביבה מאפשרת להעלות גם רגשות קשים או לא מקובלים מבלי לחשוש.
אקלים ופסיכו-פדגוגיה
לכאורה פסיכו-פדגוגיה היא אחת הדרכים המקדמות אקלים חינוכי מיטבי, ואקלים מיטבי מקדם פסיכו-פדגוגיה – שניהם מזינים אחד את השני. אקלים מיטבי קיים כאשר המערכת הארגונית נותנת מענה לצרכים רגשיים, כמו ביטחון ותחושת שייכות. פסיכו-פדגוגיה שמקדמת תחושת שייכות וביטחון משפרת את האקלים הבית ספרי. שניהם יוצרים תשתית ליחסים בינאישיים שמאפשרים למידה יעילה. לחוברת
